פורום פסיכולוגיה - פעוטות

שלום אורית,

יכול להיות שזה לא הסיבה להכל ויש כאן רווחים שהיא גלתה שהיא יכולה לקבל אם זה להיות בסלון איתכם ולקבל אתאמא מתי שתרצה , אבל עדיין חלו שינויים דרמטיים בחייה וזה בהחלט בעןל משמעות ויכול להסביר במידה רבה את הצורך שלה יותר בך ואת התקפי הזעם. ברקע כמובן זה גיל שנתיים הנורא. הפתרון למצב הוא דומה . חשוב מחד לתת מענה למצוקה שלה שמתבטאת בהצמדות אלייך - לנסות לעודד אותה לבטא במילים את העובר עליה סביב הקליטה בגן והמעבר, לתת לגיטמציה ולהזמין דיבור על זה שזה לא פשוט. אפשר לקרוא ספרי פעוטות על מעבר דירה ועל קליטה לגן חדש ולשוחח על זה. במןם התקפי הזעם לא מציעה להתעלם. מה שכאי לעשות זה לחבק אותצה בחיבוק דב שלא יאפשר לה לבעוט בכם ולאפשר לה את הכעס והתסכול כשהיא מעט נרגעת מהצרחות לשאול אותה מה קרה את כועסת ? את מתסוכלת ולעודד דיבור על התחשות במקום התפרצות שלהם. חשוב שיהיה לה זמן איכות איתך פעם ביום אם אפשר שעה שאת רק איתה ואתן עושות משהו שהיא אוהבת ובוחרת. מצד שני כן לשים גבולות ע"י דיבור על זה ובמקביל על זמן השינה ואופן השינה בחדר ובלי צעקות.