פורום פסיכולוגיה - פעוטות

יש כזה מושג ?

יש לי בן בן 3 וחודשיים, מהיותו תינוק הוא מורעף באהבה וחיבוקים/נשיקות, בתקופה הזו יצאנו אני ובעלי אולי 6 פעמים והשארנו אותו אצל בייביסיטר (סבתות), הוא כמו דבק אלינו ממש, בגלל היותנו הורים דאגנים מידי.

לפי דעתי הילד גדל להיות מפונק ומקבל תשומת לב רבה, על כל דבר הוא מקבל קריאות עידוד וכו

בזמן האחרון הוא התחיל לכעוס מאוד ואף להרביץ לי כשאני לא מתייחסת אליו לרגע

הוא גם מאוד "מציק" לי כשהוא מבקש כמעט כל פעולה שהוא עושה שאני אראה, הוא לא מבין שאני עושה משהו אחר ואני לא פנויה.

הוא קורא לי להסתכל ממש כל חצי דקה, בלי להגזים.

אני כבר עייפה מהמצב, כי אין לי רגע דל , הוא לא מעסיק את עצמו שניה לבד.

והכי מפריע לי שהוא ממש משתולל ומרביץ לי שזה לא היה עד לפני כמה חודשים.

האם נצטרך לחיות עם העובדה שהרגלנו אותו להמון תשומת לב ואי אפשר להפחית מזה עכשיו?

אני מרגישה שאני רוצה קצת חופש בראש, כל היום זה רק אמא ואמא ואמא :)

תודה על התגובה