פורום פסיכולוגיה - פעוטות

שלום רב,

בני בן שנתיים ו-7 חודשים. לפני כחודש ימים הורדנו לו את החיתול, כאשר הוא כבר נראה די בשל, גם ביקש וגם הסתובב ללא תחתונים כשהוא שולט בצרכיו (עם פספוסים מאד קלים). אני אולי הייתי מחכה עם הורדת החיתול עוד חודשיים עד שהשליטה שלו תהיה ממש מלאה. אבל בעידודה של המטפלת בפעוטון הורדתי לו את הטיטול. גם בלילה. ובאמת לא היו פיספוסים. מעט יחסית. והגבתי אליהם בסבלנות. ובידיעה שעוד מעט זה יגמר (אצל אחותו הגדולה זה היה מהיר מאד). בשבוע/יים האחרונים, הוא מפספס כמעט כל לילה. לפעמים הוא מתעורר מזה ובוכה ואני מחליפה לו בגדים ומצעים או לוקחת אותו אלינו למיטה. בלילות האחרונים הודעתי לו שבלילה אנחנו נעיר אותו (כמו גם את אחותו כי עכשיו הלילות קרים יותר) לעשות פיפי בלילה. עם אחותו זה תמיד עובד יופי. אולם הוא - כאשר מעירים אותו לשירותים ממש מסרב! וכועס! ולא מוכן בשום פנים ואופן. ואני מחזירה אותו למיטה וכמובן שבבקר המיטה רטובה לגמרי. אני חייבת לציין שסבלנותי הולכת ופוקעת.

אני נורא מתלבטת האם להחזיר לו את החיתול רק ללילה? מה לעשות? לא נראה לי שאצליח לעבור כך את כל החורף בכביסות לייליות של מצעים, שמיכות ואפילו כריות...

תודה על מתן התשובה!