פורום פסיכולוגיה - פעוטות

שלום מיכל,

קודם כל זה הגיל להתקפי הכעס ולבדיקת הגבולות כך שמה שאת מתארת נשמע דיי נפוץ. עדיין זה לא פשוט ואת צודקת שחוב להתנהל עם זה נכון גם כמובן בשביל שלמות המשפחה וכוחותיוכם כהורים אבל גם ובעיקר בשבילו ובשביל תחושת הבטחון שלו. בגן ז הקצת שונה וכן הייתי בודקת עם הגננת כיצד הם מתנהגים כשעושה זאת, באיזה סיטואציות זה קורה ואיך הוא נרגע. בביית מטולך לא ציינת איך את מתמודדת כשזה קורה אבל אפשר אולי לחשוב שאת מתעלמת מזה. התעלמות היא לא תגובה נכונה כתגובה גורפת ויש להתשמש בה במתינות ורק כשזה אכן מתאים. בנך כרגע מבטא את המצוקה שלו ומתנסה בלבטא כעס חשוב לעזוקרלו לחוות את הכעס הזה בצורה טובה, מכילה ובטוחה מבלי שירגיש שזה מפרק אותך ואז כמובן באופן אוטמוטי את עצמו. חשוב מאוד לתת משמעות ותוקף לתחושותיו. כשכועס וצועק קודם כל אפשר לחבקולומר את כועס עכישו כי...., זה באמת מכעיס כש..". זה השלב הכי חשוב כך שירגיש שאת מבינה אותו ומותר לו לכעוס. א"כ כשנרגע אפשר ללהציע שבפעם הבאה יבוא ויגיד לך. כך הוא לומד ששומעים אותו שהוא מוזמן לבטא את רגשותיו גם הפחות נעימים וי שלזה מקום ולא צריך לזעום את זה.