פורום פסיכולוגיה - פעוטות

תודה על תשובתך.

לגבי הקבעונות יש לי תחושה שזה לא עניין של שליטה אלא ממש פחד מפני השינוי. רואים שהילד פשוט במצוקה כשקורה דבר כזה שבעיניי הוא פעוט אבל בעיניו קשה ביותר.

למה זה קורה ? מה לעשות במצב כזה ? האם אכן יש צורך בפנייה לפסיכולוג ילדים?

הבנתי מתשובתך לגבי הבריחה שלו מחיבוקים ונשיקות שלא צריך לוותר . זאת אומרת שאני פועלת נכון כשאני תופסת אותו בכוח או שעדיף במו"מ כמו שהמלצת?

בנוסף , הסבתא אומרת לו במצבים כאלה : "טוב, אז אני הולכת . אני רואה שאתה לא רוצה לבוא אליי אז אני אלך" . מה דעתך על התגובה הזאת?

תודה וסליחה על מבול השאלות.