פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

שלום,

אחיינית שלי בת 14, אתמול היא סיפרה לי שיש לה בעיות אכילה - היא אוכלת ומקיאה בערך כ - 4 חודשים כאשר בשבוע האחרון זה החמיר, היא מתלוננת שיש לה כבר כאבים בגרון והיא משתעלת המון. היא מקיאה בעזרת אצבע, אך היא אומרת שלפעמים כבר בא לה להקיא לבד.

יש לציין שיש לה המון בעיות בבית, ההורים במשך שנים לא מסתדרים ביניהם, זה מתבטא בריבים ובקללות בקולי קולות ונושא הגירושים עומד על הפרק במשך שנים, כאשר ההורים מערבים את הילדים, בעיקר האמא אשר מנסה כל הזמן להסיט את הילדים על האבא. זה הגיע למצב שהאמא שיכנעה את אחיינית שלי ללכת למשטרה ולהתלונן על האבא שאיים על האמא.

כמו כן, יש לה המון בעיות חברתיות, מילדה מאוד מאוד מקובלת, היא נמצאת כרגע במצב שאין לה חברה אחת והילדים מציקים לה כאשר היא מגיעה לביה"ס - היא לא הולכת באופן סדיר לביה"ס וגם מבחינה לימודית יש לה המון קשיים.

כרגע היא מטופלת אצל פסיכולוגית אשר מודעת לכל הבעיות שציינתי, אך לפי מה שאחיינית שלי סיפרה לי הפסיכו' לא כל כך מתרגשת מכך שהיא מקיאה, לטענתה זוהי דרכה להשתחרר ממה שעובר עליה (אני מסכימה עם כך לחלוטין) ושהיא צריכה לנסות להעסיק את עצמה בדברים אחרים.

מכיוון שאני קצת מבינה בתחום (סיימתי לפני כשנתיים תואר ראשון בחינוך - לימודי קידום נוער) אני מנסה לעזור לה ולעודד אותה,

הסברתי לה מה ההשלכות של המעשים שלה מבחינה רפואית - לא על מנת להפחיד אותה אלא על מנת שהיא תדע, עודדתי אותה על ששלב אחד היא עברה בזה שהיא מודה שיש לה בעיה ורוצה לטפל בזה, ביחד גיבשנו איזשהי תוכנית - שבמקום לאכול המון, בכמויות גדולות ושטויות, לאכול בכמויות קטנות מס' פעמים ביום - כל שעה בערך, ולהשתדל לאכול דברים מזינים, כמו כן למצוא דרכים חיוביות להשתחרר - היא אוהבת לרקוד והיא רוקדת לבד בחדרה שעה ביום, אז במקום זה לרקוד כל פעם בערך 20 דק' מס' פעמים במהלך היום, לעשות הליכה פעם ביום ולכתוב יומן, כמו כן אמרתי לה שתתקשר אליי כל פעם שהיא במצוקה או שבא לה להקיא (פיזית אנחנו גרות רחוק אחת עם השנייה אז אין לי אפשרות להיפגש איתה - אולי בסופי שבוע).

הסברתי לה שהיא לא צריכה לצפות מעצמה שתוך יום היא תחלים ושמחר הכל יהיה בסדר ושהיא לא תקיא יותר, זה איזשהו תהליך שהיא צריכה לעבור וזה יכול לקחת זמן.

אני לא מוצאת לנכון לספר להוריה, מהיכרות שלי איתם אני יודעת שזה לא יועיל, אך מצד שני זוהי אחריות מאוד כבדה שאני לוקחת על עצמי, אני רוצה לקוות שאני אוכל לדבר איתה מתי שהיא תצטרך אותי, אך גם לי יש משפחה משלי ואני מפחדת שברגע שהיא הכי תצטרך אותי אני לא אוכל לדבר איתה.

אני מאוד מתלבטת מה לעשות ואני חייבת שמישהו מקצועי יגיד לי האם מה שאני עושה נכון, אשמח לקבל את עצתכם, כמו כן אשמח לדבר אתכם טלפונית, אין לי בעיה לפרסם בפורום את הפלאפון שלי במידה ותבקשו.

תודה מראש,

הילה.