פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

שלום, בשנה האחרונה אני נכנסתי למן טרנס כזה של הרגשות רעות, אני בן 18, אני לקראת גיוס, אני מרגיש כאילו זה סוף החיים שלי, אני כמעט לא לומד, כולם קוראים לי פרזית, וקשה לי לחפש עבודה וזה מציק לי...אני בן אדם מאוד מאוד רגיש, ולמעשה הבטחון העצמי שלי ירוד לחלוטין ואני ביישן מאוד, אני לעולם לא נגעתי באישה וזה מאוד מציק לי, והאבסורד הוא שאני נראה טוב וכולם אומרים לי את זה ואני רואה את זה על עצמי, פשוט לא מצליח למצוא חברה\ידידה.

בזמן האחרון אני מתחיל להזכר בתקופות של פעם , שהייתי ילד, או בתחילת גיל ההתבגרות, נזכר בתקופה עצמה, ופשוט מתחיל לבכות מגעגועים,למשל עכשיו שמגיע פסח, אני וחברים שלי היינו נהנים מאוד, לא היה שום דבר על הראש והרגשתי בטוח ומוגן, ועכשיו אני מרגיש, כאילו אני מתחיל להיות בן אדם אחר וכל החברה משתנה,אני מוצא את עצמי חושב על דברים שלעולם לא חשבתי, מסתכל על צבע עור של אנשים, מסתכל על צבע עור שלי ובוחן אנשים תוך כדי התעסקות כרונית בתפל....אני מתייחס לזמן כדבר שכל הזמן עובר למשל : " האיש הזה עכשיו הולך למקום כלשהו, עוד שבוע הוא לא יזכור שהוא הלך לאותו מקום, אז למה הוא בכלל הולך"? או : "כל דבר שאני עושה או יעשה, בסופו של דבר יעבור, אבל דבר אחד לא ישתנה, המוות"....אני גם לאחרונה מפחד מאוד שיקרה לי או להורים שלי משהו, לדוגמא, אני מפחד להיות עקר, מפחד להתעוור, מפחד לעבור ניתוח... אני נעשתי כבר ממש היפוכונדר...

אני הולך לפסיכולוג.... אבל אני לא יודע אם זה עוזר לי, או יעזור לי, אולי אתם יכולים לעזור לי איכשהו?יש לי עוד בעיות ספציפיות הקשורות לפסיכולוגיה בחיים, אבל קשה ולא צריך לפרט, מכיון שלדעתי, הכל קשור לבעיה אחת שמתחלקת לכמה נושאים, אבל השאלה היא מה הבעיה? מאיפה זה נובע? למה? והאם אפשר למצוא פתרון? אם תעזרו לי, זאת תהיה מצווה גדולה. תודה....