פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

שלום אמא אומללה (כפי שכינת את עצמך)

מצער לשמוע שאת כ"כ סובלת מהתנהגותו של בנך. אין ספק שקשר קרוב בין הנער לאביו חשוב ויכול להועיל לו מאוד. זה טוב שאת מקדישה תשומת לב ומאמץ בנסיון להבין את בנך, אין ספק שזה משמעותי עבורו. אם האבא יוכל להיות קרוב יותר ומעורב יותר זאת בוודאי תהיה תרומה חשובה להתפתחותו הרגשית. עם-זאת, לא בטוח שזה בלבד ישפר את התנהגותו. הוא נכנס עכשיו לגיל ההתבגרות, בוודאי דברים רבים משפיעים עליו, הקשר עם ההורים הוא אחד מהם אך לא היחידי. אולי תוכלי להרגיש יותר טוב אם תקחי בחשבון שבנך עובר שלב התפתחותי חשוב "ולהתנהג לא טוב" זהו חלק מהשלב הזה. נראה לי כי צפייתך שהוא יתנהג יפה בגיל הזה היא לא מציאותית וגורמת לך לסבל. חשוב לנסות להבין מה הוא מבטא באמצעות התנהגותו, כלומר מה הוא מרגיש ואיך ניתן לעזור לו. לעיתים קשה לעשות זאת לבד. מסגרת של 'הדרכת הורים' תוכל לסייע לכם. אני מציע שתפנו לשירות הפסיכולגי באיזור מגוריכם או לתחנה לטיפול בנער ובמשפחה, ובקשו פגישות הדרכה עבורכם. תוכלו לבקש הפנייה גם דרך פסיכולוגית ביה"ס.