פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

שלום

באמת לא פשוט לכם, אבל ישנם כמה עניינים שכדאי לחשוב עליהם. ראשית, הבת שלכם נכנסה 'חזק' לתוך גיל ההתבגרות. אחד המאפיינים בגיל הזה הוא עירעור על סמכות ההורים בפרט ומבוגרים בכלל. זה הזמן שבו הילדים כבר לא מתבוננים בדמויות סמכות מלמטה למעלה, הם מגלים את השיפוטיות והביקורתיות שלהם עצמם, ומערערים על האמיתות שמציגים ההורים בדרך לגיבוש זהות עצמית נפרדת ושונה מזו של ההורים. זה ממש לא קל שהילדה מתחצפת אבל נדמה לי שאת צריכה לשים את הדברים בפרופורציות ולא לתת לזה 'להרוס לך את החיים' כפי שאת כותבת. בכלל, נראה לי שוויסות עצמי והימנעות מהגזמה הוא סיפור משפחתי ולא רק של הילדה. למשל לוותר על שנות חיים כדי שהילדה לא תתחצף זו הגזמה (גם אם אני מבין שזה לצורך המחשת המצוקה). גם כשאת אומרת לילדה ש'אין בחיים יותר מחשב' את מגזימה בתגובה, ובכך את גם מלמדת אותה להגיב באופן מוגזם בעצמה וגם מענישה אותה בעונש שלא תוכלי לעמוד מאחוריו ומזמינה אותה לצרוח ולבכות כדי לבטלו. כדאי שתנסו להציב לה גבולות ברורים, ללא כעס, באופן סביר ועקבי. ממליץ לך מאוד לקרוא את המצגת בנושא גבולות באתר של "קבוצת שיח" (בצד שמאל למטה). מאוד יתכן שתזדקקו להדרכה וליווי כדי להתנהל נכון מול הילדה, כדאי גם לשקול טיפול עבורה שכן איומים בהתאבדות מצביעים על מצוקה, גם אם היא לא מתכוונת לכך באופן מיידי.

הכי חשוב, אל תתיאשו ואל תבהלו. בתכם 'לא המציאה' שום דבר ואלה התנהגויות מוכרות ושכיחות אצל מתבגרים. עם עזרה מתאימה אני בטוח שתוכלו כולכם להירגע ולהנות שוב מהחיים.