פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

שלום אמא מודאגת

ראשית, ישנו פורום מקביל להורי מתבגרים ואת מאוד מוזמנת להשתמש בו. כפי שציינת בנושא ההודעה, נראה שאכן בנך נכנס לתוך גיל ההתבגרות כשאחד המאפיינים המרכזיים של גיל זה, הנו העבודה על נפרדות. המשמעות היא שבגיל זה הנער מתחיל לגבש את זהותו העצמית הנפרדת והשלב הראשון לכך הוא להגדיר לעצמו מה הוא לא. הוא לא רוצה לעשות מה שאומרים לו כי אם הוא עושה כך הוא כאילו מקבל את זה שהוא עדיין תחת סמכותם ורצונם של ההורים וממלא אחר בקשותיהם ולא אדם נפרד בפני עצמו עם צרכים ורצונות משלו. הוא עסוק בלנסות לעשות את הדברים איך שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה. כמובן שהוא לא באמת יכול שלא להיות תלוי בהוריו בגיל הזה ומכאן נגזרת המורכבות של המצב. מה ניתן לעשות? דבר ראשון תנסו לא להתרגש יתר על המידה מהכעס שלו. לנסות לשכנע אותו שיהיה נחמד עשוי להביא לתוצאה ההפוכה. הכעס הוא דרכו להתנגד כחלק מצורך התפתחותי, אין ברירה אלא לכבד אותו כל עוד זה בגבולות הטעם הטוב. כדאי גם לנסות ולהעביר חלק מהאחריות אליו. אני משער שגם אם לא תחייבו אותו להתקלח הוא יתקלח בסופו של דבר. כך גם לגבי החובות הלימודיות. תנסו להעביר אליו את האחריות על הכנת שיעורים ועבודות. כך הוא עשוי לחוש שאתם מבחינים בכך שגדל ומה שהתאים פעם כבר לא מתאים היום. יחד עם זאת ביחד עם דרגת החופש שגדלה, גם האחריות רבה יותר. אם במבחן הזמן יסתבר שאינו ממלא את חובותיו בצורה סבירה, החופש שלו יצטמצם שוב וחוזר חלילה, בכ"ז אלו צעדיו הראשונים בעולם המבוגרים.

אם אתם רואים שאתם מתקשים ליצור איזון חדש לאורך זמן, תוכלו לפנות למספר מפגשים של 'הדרכת הורים' כמקום שיוכל לסייע לכם לחשוב ולהתארגן טוב יותר מול המציאות המשתנה. ולסיכום, כנראה שתזדקקו לסבלנות, גיל ההתבגרות שלו רק התחיל, אבל זהו תהליך שגם מסתיים :)