פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

שלום איתמר

קודם כל תיקון קטן, אני לא ד"ר אלא פסיכולוג קליני. פסיכולוג קליני הוא בוגר תואר שני בפסיכולוגיה ולאחר התמחות קלינית וד"ר הוא מי שעשה דוקטורט (תואר שלישי) וקיבל את התואר ד"ר. כעת לעיקר: אני חושב שהמפתח נמצא בדבריך על אובדן הפרופורציות. אני בהחלט יכול להבין איך קשר עם בנות והתנסות מינית ראשונה הופך להיות כ"כ מרכזי בגיל 18, אבל אין באמת לוח זמנים מחייב שקובע מתי נכון לקיים יחסי מין בפעם הראשונה, ובוודאי שלא ניתן לומר שגיל 18 הוא מאוחר. אין לי את הנתונים הסטטיסטיים, אבל אני משוכנע שאתה לא היחידי שטרם קיים יחסי-מין ויחד אתך ישנם רבים וטובים אחרים. אני חושב שמאוד יכול לעזור לך לנסות ולהירגע ולזרוק את לוחות הזמנים לפח, זה לא מועיל בשום צורה, רק מלחיץ אותך. גם אם זה יקרה בגיל 19 או 21 זה בסדר גמור, ולא מאוחר מידי משום בחינה. אין מקום לדאגה גם בעניין עומס הפנטזיות המיניות שאתה מתאר. זה טבעי ושגרתי ונמצא בהלימה עם הפעילות ההורמונלית המוגברת בגילאי העשרה.

אתה מספר שקשה לך ליצור קשר עם בנות, ועל זה אתה יכול לעבוד. שוב, לאט וברגיעה, מדובר בתהליך ולא בעניין שאפשר לטפל בו עם סטופר ביד. אפשר לשפר את הבטחון העצמי בכל מיני דרכים, האחת לתת לזמן ולמהלך הטבעי של הדברים לעשות את שלו, אתה עדיין בגיל שבו הדברים אינם סגורים, ויכולים להיות שינויים רבים. עם-זאת, אפשר גם להעזר בטיפול כדי לשפר את תחושת הבטחון העצמי, כאן יכול להתאים טיפול פרטני או טיפול קבוצתי.