פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

שלום גידי ,

שמי חן ואני עוד מעט בת 14 .

אני רוצה לספר פה חלק מהבעיות שלי , כי אני רואה שרק כאן אני ארגיש בטוחה .

אמא שלי התחתנה בשנית ואני מהנישואים הראשונים .

יש פה כ"כ הרבה בעיות בבית , אני לא יודעת מה לעשות !

כל פעם ההורים שלי מדברים איתי על הלימודים , אני יודעת שזה הזמן שלי ללמוד ואני יודעת שאני צריכה להשקיע בלימודים , אבל העניין הזה של הלחץ מלחיץ אותי ואני לא יכולה לנסות ללמוד ככה .

הם כל פעם מעלים את הנושא שאני טיפשה . זה מביך ומעליב אותי ,

כי אני יודעת שאני לא טיפשה ואם אני רוצה להצליח , אני יצליח . אבל בלחץ הזה ?

אני לא יכולה לנסות אפילו . הם לא נותנים לי את השקט הזה לנסות ללמוד ,

הם כל פעם מלחיצים אותי וזה מעצבן .

מילדות אני זוכרת שאני דיברתי עם כל מיני אנשים ששלחו אותי אליהם , ההורים שלי .

ולא נעים לי בכלל לדבר איתם , אני מרגישה שאני לא רוצה .

עם אמא , אני מרגישה שאני לא יכולה לדבר , אני לא יודעת למה , אני לא יודעת למה אני לא מאפשרת לעצמי לדבר איתה , כי היא הרי החברה שלי , והיא אמא שלי , אבל משהו עוצר בי .

כשאני מתווכחת עם אמא שלי ובעלה , זה שהתחתנה איתו בשנית , אני מתעצבנת יישר ,

אולי אני לא מבינה שהם לטובתי , אולי .... אבל אני לא יודעת למה אני ככה ,

אולי כינזה גיל ההתבגרות ? אני תמיד טורקת דלתות , תמיד מתפרעת , ואני לא יודעת למה אני עושה את זה . ולפעמים אני אומרת לעצמי שאני לא רוצה לחיות , שאלוהים ייקח אותי כבר ,

ואחריי שאני נרגשת אני אומרת לעצמי מה אני אומרת את זה בכלל ,

אני לא יודעת מה לעשות ! יש לי אחות בדרך , ואני מאוד מאוד שמחה על כך .

כי אני תמיד רציתי אחות או אח , כי אני בת יחידה , את הבעל של אמא שלי ?

אני אוהבת . אבל לפעמים אני אומרת שטויות כמו שאני שונאת אותם , ובעצם ? אני ממש לא .

אני אוהבת אותם , ואוהב אותם כל חיי , שאני מתווכחת איתם , הם עושים דברים כאילו שאני ילדה קטנה .

לדוגמא : מוציאים את המחשב (שלגמריי עומד שנתיים בחדר שלי ולא מפעילים לי אותו ) ,

או שאני רציתי לראות סדרה , והם אמרו לי לא , לכי ללמוד . זה כבר סוף שנה ,

למה לי לחזור על החומר ? הרי כבר הציונים נקבעו . זה ממש מעצבן .

מצטערת על המכתב שהוא כזה ארוך ... ( :