פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

שלום עירית.

אני נערה בת 17 וחצי, לאחרונה נוכחתי לעובדה שבלילות אני נוטה פתאום להכנס למצבי רוח עגומים, לעיתים לבכי. ללא כל סיבה מוסברת.

מצבי הרוח האלה לעיתים חולפים כעבור כמה שניות, לפעמים לא מופיעים בכלל, לפעמים מביאים אותי לכדי התקף בכי קשה.

יש לי עבר של התעללות מינית [שלא מצד המשפחה] אשר איתו התמודדתי לבד, ללא ידיעת ההורים וללא עזרה פסיכולוגית.

כיום אני חיה חיים נורמליים לכל הדעות אבל לעיתים יש לי התקפי מצבי רוח, עצבות גדולה שורה עלי ואני לא בטוחה אם יש קשר בין השניים. מצד שני יש סיכוי שזה קשור לעובדה שזה זמן בחינות וכמו גם בשנה שעברה בזמן הזה הייתי במצב של דכאון, אפאטיות וחוסר תאבון.

תכננתי להכנס לטיפול פסיכולוגי, בגלל העבר שלי, לאחר גיל 18 [כשאצא מהבית] אבל אני טסה לחו"ל לשנה כך שטיפול ארוך טווח כרגע לא בא בחשבון.

בחו"ל אהיה לבד בלי המשפחה ואני חוששת שמצבי הרוח יחריפו רק ששם לא תהיה לי מערכת תמיכה [כמו משפחה וחברים] ואני תוהה אם יש טעם בתרופה.

כך ששתי השאלות שלי הן:

1. האם תופעת מצבי הרוח שלי נשמעת לך כמו סמפטום ידוע בנוגע להתעללות מינית או שיש יותר מסיכוי סביר שזה קשור לדברים אחרים?

2. האם במצבי הנוכחי [עוזבת את הארץ בפטמבר לשנה] יש טעם לקחת תרופות על מנת למתן מצבי רוח בתקופות קשות?

תודה רבה.