פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

שלום גידי.

ניסיתי פעמיים בחיי טיםול פסיכילוגי אולם אינני מרגישה שם בנוח. זה נדמה כאילו כשאני במצב רוח בסדר - העולם השלילי שלי לא מתפרץ החוצה או שאני פשוט לא נותנת... גם בהתקף החרדה האחרון שלי - הקולות שרצו בראש היו בעיקר "תירגעי" ודי כבר" שמלמלתי לעצמי... ומה שבעצם רציתי זה לשחרר הכל החוצה בבכי אינסופי... אני לא מסוגלת לעשות זאת...

לעיתים כשאני בוכה - אני כבר בוכה כל הכל.. (מה שקורה פחות לאחר השימוש בציפרלקס - אני די מרגישה שהרגשות שלי התקהו אפילו הכתיבה נעצרה... יתכן?)

מעבר לכך אני מסכימה איתך לחלוטין שאין די הטיפול תרופתי ושעליי גם לטפל בנפש שלי אולם אני מפחדת שיש שם יותר מידי "סקאר טישיו" (איך אומרים את זה בעברית? רקמות צלקת מאוחות...) ושזוהי מעין תיבת פנדורה שאני שומרת לעצמי או יתרה מכך - מפחדת בעצמי לנבור בה. ראוי לציין שאני לא בדיוק ילדה ולא ממש בוגרת (איך מגדירים בת 23?) ואני מרגישה אובדת בעיקר כי התחילת הטיםול התרופתי היה נראה שזו התשובה אך התקפי החרדה חזרו...

אני מודה לך על התשובה ואני אשמח לקבל המלצה על פסיכאטרים שלדעתך יתאימו לי...