פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

שלום

האמפטיה שאתה חש לקורבנות הבריונות לא נראית לי בעיה, אלא יתרון והישג רגשי והתפתחותי. לא כל הנערים בגילך (ולמרבה הצער גם לא כל המבוגרים) מסוגלים לחוש את כאבו של האחר ולהמנע מלפגוע בו. למה עושים את זה? הסיבות רבות. כאשר מדובר בנערים, פעמים רבות זה קשור דווקא לחוסר בטחון עצמי ונסיון נואש לגבש זהות גברית. נער שלא בטוח בגבריות שלו, צריך להפגין את כוחו ועליונותו הפיסית על נערים אחרים כדי לחוש לרגע חזק יותר. דווקא מי שבטוח בגבריות שלו לא צריך להשפיל את האחר כדי להרגיש יותר חזק ומכאן גם יותר גבר.

אני יכול לגמרי להבין את הקושי שלך לנקוט עמדה ולהתערב, זה פשוט מפחיד. אם תתערב, האלימות והתוקפנות עשויה להיות מופנית כלפיך. זאת דילמה שמלווה הרבה אנשים, גם מבוגרים כאשר הם נקלעים לסיטואציות דומות. אין לי עצה פשוטה במקרה כזה מלבד זה שאני בהחלט יכול להבין ללבך.

לגבי הפחד החברתי והחשש מנפילה, השאלה עד כמה זה מטריד אותך ומשבש את חייך. אם זה מפריע מעט, נסה לחיות עם זה ואני מעריך שעם הזמן הגדילה וההתפתחות המצב ישתפר. אם אתה מרגיש שזה מאוד משבש את חייך ומגביל אותך בפעילויות שונות, אולי כדאי לחשוב על קבלת עזרה דוגמת טיפול פסיכולוגי.