פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

שלום...

אני לומדת בתיכון נחשב יחסית בצפון הארץ בכיתה י', שמשלב לימודים עיוניים עם מגמות (טכנולוגיה, מדעים, אומנות ועוד) ברמה גבוהה מאד. בגלל שהתיכון מאוד נחשב, אז גם התלמידים בו מציבים לעצמם ראף מאד גבוה של ציונים.

אני, לעומת זאת, מוכנה להסתפק במאוד מעט. עכשיו הולכת להגמר תקופת הבגרויות, ואפשר לומר שלא כל הבגרויות שלי עומדות על ציונים כמו 100 או אפילו לא 90... חלקן 80, חלקן 70 ואני בהחלט מרוצה מכך.

אבל הבעיה היא שאני מרגישה שאני כאילו אמורה לרצות יותר מזה.. אני מסתפקת בציונים כמו 70 כל עוד אני יודעת שעשיתי הכל בשביל להצליח, וחברות שלי מסוגלות להתבאס מ90 וזה מוריד לי לגמרי את ההערכה העצמית שלי. אני פשוט יותר מעוניינת להתרכז במגמה שאני לומדת בה מאשר בלימודים... ואני אמנם לא נכשלת, אבל אני גם לא מלאת מאיות.

האם זה שאני מסתפקת בציונים סבירים זה רע?