פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

שלום!

אני אמא לילדה בת 15.5 בחצי שנה משהו כזה, ביתי עוסקת יותר מדיי בנושא ההשמנה, היא טוענת שיש לה בטן (כרס), שהיא השמינה, לבקשתה לקחתי אותה לבדיקות, לדאטנית שתרכיב לה תפריט, היא לא אוהבת הרבה מאבות המזון, כמו פרות, ירקות, גבינות, בשר, התפריט שלה מאוד דליל בדרך כלל אכלה ג'נקי, אוכלת ובוכה על זה, בשבועיים האחרונים למרות שיש לה תפריט מסודר, לא מוכנה להתחיל לעבוד על זה אלה היא מרעיבה את עצמה בכך שהיא ישנה את ביום עד 16:00 ואז גם שהיא קמה היא טוענת שהיא לא רעבה, אני עובדת עד השעות הנ"ל, מנסה בקשר טלפוני להעיר אותה, היא מספרת על כל מיני בנות חברות לא קבועות בין כל החברות, שיש אחת שאוכלת כל היום ואח"כ הולכת להקיא, יש אחת שצמה איזה יומיים לא אוכלת כלום ביום השלישי אוכלת,נראה לי שהיא מנסה את האופציה הזו, ניסיתי לפנות אליה להסביר לה שהיא הפחיתה המון מכמות האוכל ושהיא תתמקד בתפריט שהורכב לה,אני מגישה לה את הארוחות לחדר כמו איזה (סטודנטית) מנסה לא להראות לה שאני מתרגשת ועם זאת לפתות אותה במה שהיא כן אוהבת להגיש לה את האוכל ,זה קצת עוזר לפחות יוצא לה לאכול ארוחה אחת מסודרת ביום, היא טוענת שקודם כל היא צריכה להוריד את הק"ג האחד המיותר, כל הזמן בראש היא מדברת על זה, שהיא השמינה. היא עצבנית נורא, לא אוהבת ממש להקשיב לי אין עוד מי שיסביר לה, אני ממש דואגת היא שואלת אנשים אם היא שמנה והם אומרים נניח קצת בטן קטנה שיש לכל אחד זהו היא ננעלת על כך שיש כרס וזהו, טוענת שבגלל זה היא לא הולכת לים לבריכה.(אני חושבת שהיא לא כל כך אוהבת ים ובריכה).

אני ממש חוששת לה, מנסה להסביר לה מה יכול לקרוא לבנות שלא יודעות לאן הם יכולות להגיע, מה ההשלכות.

בגרף ובדיקת הרופא היא בדיוק במקום הנכון...

איך אוכל למנוע חלילה בעיות הפרעות בעתיד הקרוב רחוק?.?