פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

טוב אני לא יודע ממש איך להתחיל אז....

אני ילד בן 14

אני נראה סביר (לפי מה שכולם אומרים)אחרי הרזיה של בערך 20 קילו אני שוקל ממש על הקצה של הממוצא

מצב כלכלי בבית ממוצע

לא חסר לי ממש כלום אני והלך לחוגים

יש אוכל בלי עין הרע

אבל יש לי בעיה של דיכאוניות

אז ככה בתחילת כתה ז' כל הזמן הייתי דיכואני אני כל הזמן הייתי חושב על מוות ולא היו לי חברים אז מכתה א-ז היו לי אולי חבר או שניים היה לי גם "חבר"(כמובן שרבתי איתו ועכשיו הוא לא חבר שלי) שכל הזמן ירד עלי אבל עכשיו אני בכתה ט' וישלי חבר הכי טוב (שאני סומך עליו)ישלי כמה חברים וישלי גם קצת ידידות אבל אני עדיין מרגיש כאילו לא שמים עלי וממש באלי למות אני הרבה מהזמן חושב על למות למרות שיש אנשים שאומרים שאני נראה טוב והכל אני עדיין מרגיש שחסר לי ביטחון ואני מרגיש שכולם בוגדים בי ולא ממש חברים שלי המצב שלי בבית ספר מבחנת מקובולת או פחות או יותר ממוצע(אחרי שינוי די גדול כי הייתי מאוד מאוד חנות מא-ח) וזה שלא שאין בנות שהיו דלוקות עלי ואולי עדיין דלוקות עלי אני פשוט מרגיש חסר אונים אני כל הזמן חושב על איך להתאבד מה הדרך הכי כואבת אבל אני יודע שאני לא יעשה את זה כי אינלי את האומץ וכל פעם שאני רואה את עצמי מת אני רואה את אמא שלי בוכה למרות שאני יודע שכשאני ימות היא לא תבכה

היא אולי אפילו תשמח וגם ישלי הרבה ידידות שעוזרות לי ואת החבר הכי טוב שלי שתמיד מנסים לעזור לי כי אני מדבר איתם על הדיכאוניות שלי אבל אני לא מצליח להאמין למה שהם אומרים וגם אני מרגיש שאני מתחיל לעצבן אותם ונמאס להם ממני אז אני מנסה כמה שפחות אבל אני לא מצליח מה אני צריך לעשות ?????

תודה אנונימי