פורום פסיכולוגיה-מתבגרים - ראש הפורום

חייל דחוף

גידי לוין(10.9.2007, 19:31)

שלום

אני חושב שאת פועלת נכון. את לא מוותרת על קשר איתו למרות שהוא כועס ונותנת לו לדעת שאת "שם" ומחכה לו. נסי לא להתרגש יתר על המידה מכעסו, נראה שהוא אינו עונה לנסיונות הקשר שלך כדי להבהיר לך שהוא כועס עלייך. אולי הוא חושב שדירבנת אותו יתר על המידה לשרת בצבא. למעשה הכעס שלו כלפי המפקד ודרישות המסגרת מופנה גם כלפייך כמי שבעיניו לא דאגה להקל עליו ולמנוע ממנו את המצבים האלה. אם את שלמה עם גיוסו לצבא, הרי שאת יכולה להקשיב להסבריו ולכעס שלו אך לא חייבת להסכים עם זה. בוודאי שישנה חשיבות ויש ערך לכך שהוא נאלץ להתמודד עם מצבים לא נעימים. על אף הקושי שלו הוא גם מרוויח מזה. תני לו לדעת שאת לא כועסת עליו וממתינה לחידוש הקשר והשאירי לו ליזום את זה. כאשר ירגע ויחוש שזה מתאים לו, יעשה זאת.

בברכה,
גידי לוין
פסיכולוג קליני
קבוצת שיח