פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

טלי שלום,

במידה ואני מצליח להבין את דבריך באופן מדוייק, נראה לי שמה שהכי חשוב לך זה להיות בצבא כמו כולם. באמצעות השירות הצבאי תוכלי להכיר אנשים חדשים שאחרת לא היית מכירה וגם לשרת את המדינה שלך.

מהתיאור הקצר שהבאת בפנייתך אני שומע שאת אכן עושה צבא כמו כולם - גם אותך מטרטרים, גם לך נותנים פקודות לא ברורות ולא-הגיוניות ובעיקר - גם את מרגישה שאת לא ממצאה את כל יכולותך... הרגשות הללו מלווים את כל מי שנמצא בתוך המערכת הצבאית בחלק כזה או אחר של הזמן.

מעניין שבפנייתך לא התייחסת בכלל לאנשים שנמצאים מסביבך בתפקידים דומים או אחרים. איך הם? האם יש בניהם אנשים שעשויים לעניין אותך? באופן דומה האם יש משהו בתפקיד שקיבלת שכן יכול לעניין אותך או להוות אתגר? או אולי התפקיד נותן לך מספיק שעות פנאי בכדי שתוכלי לקדם עיניינים חשובים לא פחות - למשל לפתח את ההמשקים האנושיים - להגדיל את מעגלי החברים שלך?

ובאופן יותר עינייני לשאלות אחרות שהבאת - כאשר פונים למפקד/ת בבקשה לפגוש פסיכולוג אין כל צורך להסביר את הסיבה לכך. בנוסף, ביכולתך לפנות לטיפול או ייעוץ גם באופן פרטי ורק להביא לכך אישור. גם בדרך זו אינך חייבת להסביר מהי הסיבה לפנייתך ליעוץ.