פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

לחן שלום,

כבר בפנייתך הקודמת שבה תיארת את הצורך בכאב עוררת בי את השאלה האם את גם מכאיבה לעצמך בדרך כזו או אחרת.

להכאבה העצמית יש רווח עצום - היא מזכירה לנו שאנחנו חיים. הכאב מזכיר לנו שאנחנו יכולים להרגיש רגשות, גם אם הם שליליים או בלתי-נעימים. כנראה שלכך את מתכוונת כאשר את אומרת שנהנת מהכאב. רווח נוסף הוא שאנחנו מקבלים שליטה על משהו - למשל על כמה יכאב לנו או על מתי יכאב לנו.

יש לכך גם הפסד אחד גדול. ככל שהזמן עובר, אנחנו מגלים כי אומנם אנחנו מרגישים - אך רק טווח מצומצם של רגשות. אומנם אנחנו שולטים - אך רק בחלק קטן מהדברים שמתרחשים לנו.

צר לי לשמוע כי הוריך אינם מבינים עד כמה קשה לך ועד כמה שאת במצוקה. גם בתגובה זו אדגיש את הצורך לגייס את הורייך לטיפול בך. נסי לפנות שוב אל היועצת ולחשוב יחד איתה על הדרכים לעורר את הוריך ולגייסם לכך. ביכולתה של היועצת גם לערב במצב עובדת-סוציאלית בכדי לוודא שתקבלי את הטיפול שאת זכאית לו.