פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

שלום אני בן 16 ויש לי בעיה חמורה- אני פשוט לא יוצא מהבית. כשהיה בית ספר לפחות לשם הלכתי (וגם לא בשמחה גדולה) העניין הוא לא זה שאני לא יוצא מהבית, זאת רק התוצאה (כמובן יש עוד תוצאות- כמו דיכאון, חוסר ביטחון עצמי, שנאה לעצמי ועוד...)

אני אולי נשמע קצת טיפשי אבל אני פשוט חושב שאני מוזר ומכוער ואני לא מרגיש בנו ללכת ליד אנשים. תמיד יש לי הרגשה שהם מסתכלים עליי והתהיות מה הם חושבים הורגות אותי. פשוט החלטתי לא לצאת מהבית ולמנוע את כול הדבר הזה, המשפחה שמה לב שאני לא יוצא בכלל מהבית וכל הזמן מעירים לי על זה וזה ממש ממש לא עוזר. אין לי חברים בבית הספר למרות שהכיתה שאני נמצא בא חצי מהם נמצאים איתי מכיתה א'. אני לא יודע מה לעשות אני פשוט אבוד ורע לי כול הזמן אפילו ששמח לי רע לי בפנים תמיד אני מחשבן על כול מילה שאומרים לי או שסתם מתלחשים. בגלל השביתה לא יצאתי כמעט חודש וחצי מהבית, הכל נראה כבר אותו דבר יום לילה, אוכל, מקלחת ולישון. נמאס לי מזה אני רוצה להשתנות ולא מצליח. אחותי הציעה לאמא שלי לקחת אותי לפסיכולוג כי היא חושבת שזה ייגמר לא טוב, למרות שאני יודע שאאני לא יעשה לעצמי כלום, אין לי את האומץ...

מקווה שתעזרו לי

עמית