פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

אני נערה בגיל 17 . משך שנים הייתי מאוהבת באליל נוער , אהבה חד סיטרית , שלא היה לה סיכוי להתממש .הדבר מילא את עולמי הרגשי - כך שלמעשה לא הייתי צריכה אף אחד אחר. לאחרונה אני מרגישה שהדבר נגמר, ונשארתי בריקנות מאד גדולה. ואינני מסוגלת לייצר שום קשר עם הסובב אותי- הדמות שלא שהייתה אידאלית , אינה בנמצא אצל אנשים , ואני כל היום עוסקת במחשבות טורדניות לגבי אנשים הסובבים אותי. עד היום לא הסתכלתי על אנשים אלה והיום הכל ניראה לי כל כך מוזר - אנשים שבעצם לא שמתי לב לקיומם . קשה לי מאד לסבול המולה של אנשים מסביבי עד אשר הדבר גורם לי קשיים קשים בתפקוד היום יומי. הרגשת חוסר אונים וביטול עצמי שמקשה מאד על התפקוד. הדבר מלווה בחוסר שינה בחלומות רעים. והרגשה של דיכאון , כך שלמעשה איבדתי את כל המטרות שלי בחיים ואין לי רצון יותר לכלום.

אני חייבת את עזרתך הדחופהץ

מה הם אותם מחשבות על האנשים מסביבי? איך אפשר לנתק אותם ממני? למה הדבר קורה לי ? ואיך אני יכולה לשקם את עצמי ולחזור להיות מה שהייתי?

בתודה מראש יעל