פורומים חדשים
כלים שימושיים
שלום
י (14.1.2008, 22:09)אני בטיפול קוגנטיבי כמה חודשים בודדים עקב חרדה ודיכאון קלים-בינוניים
בהתחלה לא אהבתי הרבה את הפסיכולוגית בלשון המעטה
אבל המשכתי למרות הכל והתחלתי לחבב אותה
ובלי לשים לב פשוט פיתחתי תלות קשה
כשסיימנו את הטיפול החרדה חזרה ואך ורק בגלל
הפחד של החיים בלי הפסיכולוגית.
יש תחושות של "מאוהבת בה", אבל אני מבינה בעיניין
ואני יודעת שאני לא באמת מאוהבת. זה פשוט תלות, אין לי ספק
אז אני מניחה לכל הרגשת הגעגוע אליה/משיכה להשאר בצד
חזרתי לטיפול איתה עקב הפחדים הנשנים שלי בגלל הפרידה
הטיפול לא ייארך לנצח, זה לא פרטי, וזה קוגנטיבי - ממוקד וקצר
ואני לא מצליחה להרים את עצמי למעלה כי אני כל הזמן חושבת קדימה-
מה יהיה שוב כשאני אעזוב אותה.
האם שוב אצלצל אליה ואגיד לה שאני פוחדת פחד מוות בלעדיה?
עדיף שלא. זה לא טיפול פרטי. יש עוד אנשים אחרי.
אני לא אהיה מוכנה לסבול את זה, אני לא אתקשר גם אם אני
אתאבד מפחד. אני כל כך לא רוצה להגיע למצב הזה.
היא יודעת שיש לי בה תלות קלה, לא יותר מזה.
איך אני יוצאת מזה? אני מרגישה שאני לא מתקדמת בטיפול יותר מידי
כי זה בעצם הנושא היחידי כמעט שמזעזע אותי כל פעם שאני נזכרת בו.
בא לי למות ולפטור את עצמי ואת הפסיכולוגית מהבעיה הזאת.
אני מרגישה שאני כמו עצם תקועה בגרון בשבילה.
אני בת 19
