פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

שלום לכם!

ביתי בת 16 ויש לך חבר כתשעה חודשים. לא מפריע לי שיש לה חבר אפילו אני מארחת אותו בביתי כי הוא גר בצפון והוא ילד כבן 15 וחצי . אני מכבדת אותו ואותה. הבעיה היא שכשהם רבים והיא בוכה אני נגשת אליה והיא נפתחת בפניי השבוע קרה שהיא רבה איתו ושתפה אותי בזאת הקשבתי לה ושאלתי אותה אם היא רוצה לדעת את דעתי והיא אשרה ואמרתי לי את דעתי הם השלימו ואני שכל כך כאב לי עליה שבאותו בוקר היא קמה עם עיניים נפוחות לבית הספר אמררתי לה שאני לא מתערבת לה וזה עניינם הנער בקש לדבר איתי וסרבתי היא לקחה זאת מאד קשה התפרצה עליי בטונים גבוהים וירתה בי צרורות של מילים לא יפות ארזה תיק ויצאה מהבית. רדפתי אחריה והחזרתי אותה הבייתה לא הייתה מוכנה להקשיב לי. הסבירה אני הולכת לישון אצל חברה או שאני עוברת לגור אצל סבתא.אמרתי לה שזה הבית שלה ופה היא נשארת ולא הולכת לשום מקום. הרוחות נרגעו כאשר דברה עם אביה.היא טענה שהיא שונאת אותי ולא יכולה להיות איתי ולנשום את האויר שאני נושמת. נשמע קשה מאוד. נפגעתי והרגשתי מתוסכלת כי אינני יודעת איך להתנהג איתה. כל הזמן היא זורקת שאכפת לי יותר מאחיה והסברתי לה שאני מאד אוהבת אותה ושהיא טועה. עכשיו היא לא מדברת איתי. איך אני נוהגת איתה? אני אובדת עצות. כל מה שהיא רוצה היא מקבלת אולי זאת הטעות שלי בחינוך שלה.