פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

שלום ד"ר גידי לוין, אני תמר ואני בת 17 וחצי..

הבעיה שלי היא כזו, יש לי שתי חברות הכי טובות כביכול, אנחנו ביחד עוד מהגן ואנחנו גרות באותו אזור, שתיהן גרות אחת ליד השנייה ואני גרה יותר רחוק.

מאז ומתמיד אני מרגישה קצת בצד .. אני מרגישה כאילו זה הן ואולי גם אני.

אני חושבת שחלק מזה נובע גם מההתנהגות שלי, אני יותר ביישנית מהן, לא הולכת למועדונים נגיד כשהן הולכות בגלל בעיות אחרות, ואני לא כזו מנוסה עם בנים וכו' ..

בקיצור אני מרגישה שיש פער בינינו כאילו ושהן יותר קרובות אחת עם השנייה, זה מאוד פוגע בי כל פעם מחדש למרות שאולי זה רק דברים שאני מדמיינת אבל אני מרגישה שאני צריכה להדחף כדי להיות איתן.. אני חייבת לציין שזה לא שהן מתעלמות ממני וכו' אנחנו כן בקשר טוב יחסית אבל בכל זאת זו ההרגשה שלי.. גם אחת מהן יש לה מין בעיה של שמירה על קשר היא לא מתקשרת וזה מכעיס שתמיד צריך להתקשר אליה הרי קשר אמור להיות דו צדדי ולכן הרבה פעמים אני מפסיקה להתקשר ואז הקשר פשוט מתנתק לתקופה מסויימת. אני לא יודעת אם זה רק איתי ככה או עם כולן..

בכלל אני לא יודעת מה לעשות כדי ליצור קשרים חדשים, אני לא רוצה להיות תלויה רק בהן ולהן יש עוד חברות מלבדי אבל אני מרגישה שקשה לי יותר ליצור קשר עם אנשים חדשים ואני צריכה כאילו את ההגנה שלהן..

אני לא ודעת מה לעשות במצב הזה כי זה מכניס אותי הרבה פעמים לדיכאון ואם אני נגיד שומעת שהן הלכו לאנשהו ולא אמרו לי אני ממש נכנסת לדיכאון ובוכה וזה ואני לא יודעת אפילו מה להגיד להן ..

מה לעשות?.. תמר.