פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

שלום ד"ר גידי לוין,

אני בת 17 .אני בבעיה חמורה! אני כבר לא יודעת מה לעשות!

יש לי פחד להישאר לבד, ולהיות בודדה. למרות שאני ילדה חברותית , במרכז ואין לי בעיה להתחבר5!

מגיל קטן יש לי את הפחד להיות בצד, להיות זאתי שאין לה חברות, להיות לבד ולכן אני תמיד דואגת שהחברות שלי יהיו לצידי, שנדבר בטלפון ונשמור על קשרים יציבים!

בכיתה ז' - יא' (עכשיו אני ב יב') היינו שלושה בנות, ואני היייתי הבולטת מביניהן.. היה לי יותר חברות מאשר שניהן! אני הייתי מקשרת ביניהן, במיוחד חברה אחת מבין שניהן שהיא הייתה עושה מה שאני מבקשת ממנה לא בכוונה של שפוטה אלא מתוך אהבה וכבוד! וזה היה הדדי! השנה הדברים השתנו, הן נהיו חברות ממש טובות, לפעמים יוצאות ביחד ולא אומרות לי! מאוד נקשרו.. התחלתי להתרחק הצידה, מאינסטינקט ראשוני פשוט התרחקתי משניהם והלכתי לחברות אחרות! אבל עבר זמן ונהינו שוב בקשר טוב כי החלטתי שצריך להתמודד ולקבל את זה - ובאמת הייתה אוירה טובה ! בימים אלה הדברים החלו לחזור להיות כמו שהיו.

תמיד תמיד שאני והחברה היותר טובה (זאתי שהיינו "באש ובמים" ) רבות והקשר בינינוו לא טוב ... היא מתחילה להתחנף ולהידבק לילדה השנייה. אני מתוסכלתת מהעניין!! זה תמיד קורה! אנחנו מנסות למצוא איזה שהיא הגנה אצל הילדה השנייה .. ממה זה נובע?!

וכעת , אני תמיד חושבת לעצמי אם יש דבר כזה חברות? מה אני יעשה בלעדיהם? וממש פוחדת להישאר לבד!

* יש לי חברות טובות נוספות 5! אבל הבנות( שכתובות למעלה) חשובות לי.. אולי בגלל שאיתן אני רוב היום נמצאת בבית ספר.

מה אני צריכה לעשות?! אני נורא מודאגת ואפילו מתקשה להירדם בלילה!