פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

שלום

אני בת 17 וחצי בכיתה י"ב. בזמן האחרון אני מרגישה בדיכאון, אני מתבודדת מחברותיי הטובות מנתקת קשרים מאנשים הקרובים לי ומתעצבנת במהירות ועקב כך מתנהגת בחוסר כבוד לסובבים אותי, אני מרגישה חלשה כאובה ופגועה בלי כל סיבה צפצפית.

אני ממש שונאת ללכת לבית הספר שונאת את החברה ואת ההתנהגות הילדותית של ילדיי כיתתי שלא תואמת את האופי שלי. וגם בכיתה כל תנועה קטנה המצביעה על חוסר רוגע מפריעה לי ומעצבנת אותי (כמו למשל דפיקות עם העיפרון בשולחן, רעשים קטנים שחוזרים על עצמם וכן התנדנדויות עם הכיסא).

לאחרונה התחלתי באופן אובססיבי לבדוק באינטרנט על מחלות נפש והסימפטומים של מחלות נפש וכל סימפטום שייכתי לעצמי.

הבעיה מטרידה אותי מאד מפני שהמחשבות על מחלות נפש שאני עלולה ללקות בהן, לא עוזבות את ראשי ואני מתעסקת בזה באובססיה דרך חיפוש נואש באינטרנט. אינני סובלת מהתקפי חרדה, אלא ממחשבות שגורמות לי לחרדה.

אני מפחדת שאני אלקה בחרדה ויעשה משהו שלא בשליטתי.

אני בודקת את ההתנהגויות שלי ללא הרף כל היום על מנת לוודא שאינני סוטה מהנורמה.

אני כל הזמן זקוק לחיזוקים מהחברה ע"מ לוודא שדברים שאני אומר הם "בסדר". הפחד הכי גדול שלי זה הפחד ממחלות נפש ומהידיעה שאין לי שום דרך לשלוט בזה... אני מפחד שבעת משבר אני עלולה לפתח מחלה נפשית.

בעקבות העצבים שחלים עליי לקחתי כמה כדורי באבן בלי יעוץ רופא וכאשר הם נגמרו חשתי בגירויים בגוף וכאבי ראש חזקים מאוד.

קשה לי לדבר עם אנשים להיפתח ולספר ולכן אני מרגישה שאיני יכולה ללכת לטיפול אצל פסיכולוג.

אני מתמכרת במהירות לכל כדור.

שאלתי היא מה עליי לעשות?

להמשיך עם כדורי הואבן? או אולי לקחת כדורים אחרים?

ואם יש לך משהו נוסף לומר על בעייתי, אבחנה או כל דבר שיכול לעזור לי אשמח.

תודה.