פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

שלום רב,

שמי רועי ואני חייל בשירות חובה. בן 19 וחצי מהקריות. התגייסתי באוגוסט 2007 לפני כחצי שנה וקצת. לא הייתי מיועד להיות בתפקיד ספציפי אלא התגייסתי בתאריך כלל צהלי וחיכיתי לתפקיד עד אחרי הטירונות (עם הסתייגויות. הסבר בהמשך)

ביצעתי טירונות 02 ולא במסלול קרבי כיוון שקיבלתי הקלות ת"ש 2 עקב בעיה משפחתית של אבא. מצבו הרפואי של אבא גובל ב-100% אחוזי נכות. מאז ומתמיד, עזרתי לאבא בכל מה שניתן. ממש בדברים הבסיסיים של הכנת אוכל, בגדים, טלפונים, קריאה וכן הלאה. אבי בבית, אחי לא גר בבית ואמי עובדת כל היום בעסק משפחתי עצמאי. כיוון שמדובר במצב לא פשוט, הייתי אמור לקבל הקלות ת"ש גבוהות יותר על מנת שבאמת אשובץ לבסיס פתוח + קרוב לבית וכן שבאמת אצא כל יום. עקב כך שהבקשה שלי להת"ש הועברה עוד לפני גיוסי, דרך הלשכת גיוס, לא נערך אצלי ביקור בית ועל כן - קיבלתי אך ורק הת"ש 2. במהלך הטירונות אמרתי כל זאת למש"קית ת"ש, למפקדי הטירונות וכל מי שיכל לעזור לי בנושא על מנת שבאמת אקבל הת"ש גבוה יותר.

במהלך הטירונות לא היה לי קל, הן מבחינת המפקדים [בכל זאת, היכנסות ראשונית לצבא, פקודות, אי-הבנות של המפקדים לעתים] והן מבחינת המשפחה, אך עבר בשלום. כל זמן הטירונות חיכיתי לתשובה מהמש"קית ת"ש לתשובה, ולמעשה כך גם המפקדים שלי בגלל עניין השיבוץ שלי [שיבוץ בבסיס ושיבוץ בתפקיד].

סוף טירונות, לאחר כחודש וחצי והינה, האם תגיע תשובה מהמש"קית ת"ש וקצין המיון, אך לא - מסתבר שהמש"קית ת"ש לא טיפלה בבקשה שלי בכלל. כלומר, לא הגישה אותה, לא החתימה מפקדים ולמעשה חיכיתי לשאו. בעניין ק. המיון - הוא לא הגיע. מצד שני, מפקד המחלקה עשה ריאיון עם כל חייל על הטירונות והן על התפקיד שבו אשרת. בנושא התפקיד, מפקדי אמר כי כנראה אהיה בתפקיד שלישותי, כ"א [מה שרציתי]. ובכן, נגמרה הטירונות והגעתי לבסיס החדש. בסיס שנמצא בירוחם [הרחק מהבית]. יום ראשון אשר הגעתי לבסיס, נודע לי ששובצתי לבסיס הזה [למרות שגם הקורס בו] ולתפקיד בחימוש. כדי שתוכל להבין את מצבי באותו רגע - נודע לי שאני בבסיס סגור, אצא פעם בשבועיים (למרות ההת"ש 2), וכן בתפקיד שמאוד לא מתאים לי. כך שלמעשה ממש שיקרו לי בנושא בתפקיד ובעניין הבקשה להת"ש.

בגלל המצב הרפואי של אבא, לא הייתי מוכן להשאר בתפקיד הזה והייתי כבר במצב ממש של ייאוש ותסכול. הבקשה שלי להקלות בתנאי השירות שלי (הת"ש) לא הועלתה בכלל, אני אמור לעשות קורס וזה יהיה התפקיד שלי, במידה ואני רוצה או לא. כנ"ל בנושא הבסיס. הייתי במצב של מצוקה נפשית (זמנית!] כי לא ידעתי מה אני עושה במצב הזה. (דבר שנראה לי טבעי). אציין גם שבשבוע השני של הטירונות פגשתי בקב"נית ואמרתי לה את מצבי המשפחתי על מנת שבאמת ייתייחסו אליי ברצינות - אך האם באמת עזרו? לא. הקב"נית אמרה כי היא לא מתעסקת בענייני ת"ש ושאגש למש"קית הת"ש. הסברתי לה שזה מציק לי מאד אך היא לא עזרה. לקראת סוף הטירונות, ביקשתי לראות את הקב"נית שוב על מנת להסביר לה שוב עד כמה זה מפריע לי שבאמת לא מתייחסים לי, אך לא אפשרו לי לראותה.

לבסוף, החלטתי שאגש לבי"ח אזרחי, למיון ואראה פסיכיאטר לייעוץ. אז הגעתי לפסיכיאטרית, והחלטתי לספר לה את סיפורי. הפסיכיאטרית ממיון כתבה לי חוות דעת ושמה במכתב שבו כתוב "לכבוד קב"ן/פסיכיאטר - דחוף". כיוון שהסברתי גם למפקדים שבאמת מדובר במשהו דחוף, לא אילצו לי למזלי להתחיל את הקורס וכן הלאה. כך שכמה ימים הייתי מגיע לבסיס [צפון-דרום] כל יום, עד שתגיע הקב"נית. לאחר כמה ימים, היא הגיעה, קראה, דיברה איתי, בהתחלה לא התרגשה ממש אך לאחר הסבר, שוב ושוב - החליטה שאראה פסיכיאטר. עד אז - נתנה לי מס' גימלים.

הגעתי בתאריך המיועד לחר"פ על מנת לראות פסיכיאטר צבאי. לאחר שדיבר איתי והבין את מצבי וקרא חוו"ד של פסיכיאטרית ממיון החליט כי הפרופיל החדש שלי יהיה 45 נפשי, עם הת"ש 3 (על מנת שאוכל להיות קרוב לבית. ת"ש 3 = עד 100 ק"מ מהבית) כלומר, נוסף להת"ש 2 שיש לי מסיבה רפואית-משפחתית, הת"ש 3 יהיה רפואי-נפשי שלי. התוצאות היו טובות מצד אחד, הרי שקיבלתי תפקיד חדש וטוב, ובסיס קרוב לבית. מצד שני, עניין הפרופיל לא עוזב אותי כי אני לא רוצה להשאר עם הפרופיל הנפשי הנוכחי. דרך אגב, הסעיף ליקוי שניתן לי היה "אישיות אינטרובטית- מופנמת", שלמעשה הביישנות והמופנמות שלי היא הפאתולוגיה באישיות שלי, דבר המפריע לתפקוד שלי. ממה שהבנתי מפסיכולוגים באתר זה, פסיכיאטרים צבאיים בדרך נותנים את הסעיפי ליקוי הללו על מנת שבאמת יהיה ניתן להוריד משמעותית פרופיל וכן שהם לא באמת משקפים את המצב האמיתי.

כיוון שאני כבר חשבתי על קבע, על ללמוד מקצוע בתחום בריאות הנפש ולהגיע לתפקיד קב"ן בצבא - אני חייב להוריד את הפרופיל הנפשי ולמעשה למחוק את ההיסטוריה שלמעשה היא אינה נכונה לטענתי. עקב כך, לפני כחודשיים החלטתי להגיע לפסיכיאטר הצבאי בחר"פ הקרוב אליי וביקשתי להעלות פרופיל. (כמובן שצירפתי חוו"ד מפקד שהייתה חיובית וכללה את העניין המשפחתי). הפסיכיאטר הצבאי קבע שאפשר להעלות פרופיל אבל אצטרך לבצע אבט"ש של שבועיים. ראשית, אין באפשרותי לעשות זאת שוב בגלל המצב המשפחתי והסברתי לו זאת, אך לא הייתה לו תשובה לענות לי. שנית, יש לי הת"ש 2 ואין לי בעיה לוותר על הת"ש 3 כיוון שבכל זאת, אני נמצא בבסיס פתוח ומגיע הבית כמעט כל יום. שלישית, שמעתי ממספר אנשים שה"תנאי" הזה לכאורה לא קיים ואין בעייה להעלות פרופיל על סמך חוו"ד נוספת של קב"ן. אם כך, מה עושים? האם לערער? שוב, כעיקרון, הכול נבע מהמצב המשפחתי ואמרתי זאת גם תחילה אצל הקב"נית ששלחה אותי לפסיכיאטר בחר"פ בשביל שינוי פרופיל- "המצב המשפחתי הוא המשפיע על המצב האישי שלי." לדעתי, זה לא עניין של "הפרעת אישיות" או "קשיי הסתגלות", אלא יותר עניין נורמאלי וטבעי של דאגה ועזרה לאבא שאני רואה לנכון לעשות בגלל מוגבלותו. הפסיכיאטרית בבי"ח האזרחי שהייתי גם היא לא כתבה הפרעת אישיות אלא עניין חרדתי, לכולנו חרדות אשר מופיעות לפרקים, ובדרך כלל ברמה מתונה.

איכות החיים מושפעת בין השאר מ-"איך לוקחים" את החרדה והאם מתמודדים עמה ביעילות.

אשמח להתייעצויות בנושא,

מה לדעתכם לעשות על מנת לבטל ולהוריד את הדבר הזה בכלל מההיסטוריה הרפואית שלי

תודה@!