פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

שלום שלום גידי..

אולי אתה לא כ"כ זוכר אותי,

אממ..דיברתי איתך לפני 3 שבועות בערךך על החששות שלי מפניי הצב"א..

והסתגלות שלי, וכן גם אמרתי לך שאני יילך בסוף על זה כי העידוד שלך ממש עזר לי..

וגם של מיכל.=]]..

והיום -כבר היום אני כבר בצב"א שבועיים כן, דווקא זה ממש נחמד כאילו בסדר לא גרוע כמו שחשבתיי או שתארתיי היום א ני מבינה שזה לא כ"כ רע!

רק שטיפה עכשיו אני במין קורס כזה שאני ממש לא מוצאת את עצמיי מבין כולם שםם אני בעבר הייתי בנ'אדם ממש חברמניית ממש כאילו כוולם היו מכירים אותי והכל ממש כאילו לא הייתי שקטה או משו כזה כולם מהכל מכירים אותי ושם אין לי מושגג אני לא מצליחה להתחברר אליהם [לבנות בנים ], אולי אני חושבת כי ניפגדעעתי מחברות טובות שהיו לי ובגלל זה כבר אבדתי ת'אמון באנ שים אין לי מושגג מה קרה לי אישית או מה יש ליי..אבל אני עצמיי מרגישה כ"כ מווזר כאילו משונה ושהשתנתיי שזה לא ייאמןן.!!!

אני חושבת אוליי שאחת הסיבות הן,,

דבר שכ"כ מציקק לי שאני מרגישה שזה דוחק אותי שוב ושוב כל פעםם לפינה זה השם השם שלי שאני כ"כ לא סובלת כמו שסיפרתי לך החלפתי את שמיי בעבר ואני רוצה להחזיר אותו אבל לא כ"כ בטוחה וטיפה חוששת אימא שלי אומרת לי לא למה וכו'.. אבל אני ממש סובלת מזה שאני חושבת על זה זה כ"כ מבאאס אותי שלא ייאמון! אני אומרת לעצמיי שעם אני ימות לפחות על הקבר שלי יהיה שמי שנתנו לי בילדות ולא שם מגעייל שהחליפו לי...מה לעשוות???!! איך לצצאת מזהה?!!

סליחה על הערכות,ותוודה רבה מראש!