פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

שלום הדס

זה באמת שלב לא פשוט כאשר הילד הקטן והחביב הופך להיות עקשן, בוטה ודעתני. לעיתים זה לוקח קצת זמן לעכל את השינויים. נדמה לי שאת כעת עוברת תהליך כזה והלבטים שמלווים אותו הם כנראה בלתי נמנעים. נראה שאת מתלבטת היכן למקם את הגבול, עד כמה להקפיד ולדרבן לעשות את הדברים כפי שצריך, ומתי להרפות. כנראה שאת צריכה לעשות כעת את ההתאמות הדרושות במיקום הגבול וזאת מלאכה מורכבת מאוד. ישנם לבטים בנושאי גבולות עליהם התשובה היא די ברורה אך הנושאים בהם את מתלבטת שייכים בדיוק לתחום 'האפור' והלא ברור ויש לחפש תשובה ספציפית שמתאימה לנערה המסוימת ולאמא המסוימת שלה. אני חושב שהכיוון הכללי צריך להיות בהעברת יותר אחריות לידיה וצימצום הנושאים עליהם אתם חלוקים. קודם כל הייתי מנסה להתמקד בנושאים החשובים ביותר ולהרפות מהנושאים המשניים. בכל מה שקשור לבריאותה, זהו תחום בו לא ניתן להתפשר ואם התרגילים עבור הגב הם חיוניים לבריאותה, לא כדאי לוותר. לגבי הלימודים, הייתי מנסה להעביר את האחריות לידיה ככל הניתן. כדאי לעשות זאת בהדרגה ובזהירות ובמידה והיא מתקשה לקחת אחריות, לחזור למעורבות וחוזר חלילה. המסר צריך להיות שככל שאת לוקחת את האחריות לידיך, אנחנו מרפים. גם אם היא לא מצליחה בפעם הראשונה, כדאי לנסות שוב בהמשך.

החשוב הוא לקבל את זה שהמשא ומתן והויכוחים הם חלק בלתי נמנע מתהליך ההתבגרות. בתך בודקת כעת את יכולתה וכוחותיה לפעול בנפרד, ועסוקה בגיבוש זהותה העצמית והנפרדת. היא לא עושה את זה כנגדך (למרות שזה עשוי להראות כך) זה פשוט צורך התפתחותי שלה. ככל שתוכלי 'לקחת מרחק' ולעשות את התהליך הזה עם פחות כעס, יקל לך וזה גם יסייע לבתך.