פורום פסיכולוגיה-מתבגרים - ראש הפורום

שאלה די חשובה

חיילת(31.3.2008, 23:38)

שלום רב,

אינני יודעת אם זה המקום הנכון לשאלות מסוג זה אבל בכל זאת

אני חיילת בת 20 משרתת בצבא מזה שנה וחצי

בשנה האחרונה עברתי לשרת תחת מפקד קשה אשר מצפה למעל ומעבר רוב הזמן

כשאני נמצאת אצלו אני חיה תחת לחץ רב היות וזה מה שהוא מפעיל עליי ועל שאר פקודיו

אומנם זה צבא ויש את ההיררכיה הקיימת וזה מפקד ואין מה לעשות

אבל הוא מתנהג פשוט בזלזול וקשה לומר אך לפעמים גם "מתעלל בי"

לא במובן הפיזי חס וחלילה, במובן הנפשי שלפי דעתי זה נמצא באותו משקל

אצלו אם מישהו בוכה מבחינתו הוא ניצח במלחמה וזה מראה על חולשה ומיד הוא ממשיך לתקוף, אני הייתי ילדה מאוד מפונקת כאשר התגייסתי לצבא

והייתי בוכה מכל דבר קטן.

היום אני פשוט אוגרת ואוגרת כל מילה שהוא אומר נספגת בתוכי אני מנסה לא לבכות למרות שזה כל כך קשה ואני מרגישה את זה בלב כמו מועקה גדולה, הכל רק כדי לא לבכות

חשוב לציין שאני עושה יומיות וכאשר אני מגיעה הבייתה אני מוציאה את העצבים שלי על כל האנשים החשובים בחיי על משפחתי היקרה.

לפעמים אני מרגישה שהעצבים שאני חשה והרגשות החזקים האלה שאני אוגרת ממש אוכלים אותי מבפנים, אני בדרך כלל ילדה מאוד שמחה בעלת ביטחון עצמי ולעולם לא היה לי קושי להסתדר בחברה בכל מקום שרק ישימו אותי אני מנסה להשתדל להראות כאילו "הוא בן אדם זר" אבל זה מאוד קשה אחרי הכל זה המפקד שלי.

האם המצב הזה שבו אני כל הזמן סופגת את ההערות המעליבות שאני כל כך נעלבת ומתעצבנת מהם יכול לפגוע בי בעתיד בראות שלי על החברה ועל האופי שבסוף אני אהיה סגורה מאוד עם עצמי?

אני מרגישה מאוד אבודה עם עצמי (ללא נטיות אובדניות)

אבל למה להיות עצובה אם באתי לשרת את המדינה שלנו ואני עושה את זה בצורה הטובה ביותר.