פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

שלום יעל

אין לך מה לדאוג לגבי הפנייה לפסיכולוג או יועצת מכיוון שדבר ממה שתארת אינו מעורר דאגה או מהווה בעיה הדורשת טיפול מיוחד. אני לא מסכים איתך שאינך אמורה לקנא בחברתך הטובה אני חושב שכך בדיוק את אמורה להרגיש. הקנאה כאילו נחשבת תכונה לא טובה או מגונה אך מה לעשות וזו תכונה אנושית שכולנו מחזיקים בה? עד עתה חברתך הטובה הייתה מעין "אחות לצרה" מכיוון שגם לה לא היה חבר וכעת נראה לי שאת חשה קצת בודדה במערכה. די צפוי ומובן שבנסיבות הללו יהיה לך קשה לשמוח בשמחתה. לדעתי חברות טובה לא נמדדת בכך שלא תקנאי אלא בזה שתעשי מאמץ להתמודד עם התחושה הלא נעימה למען הקשר.

לגבי הבנים בכיתתך, אינני יודע אם את אוהבת אותם ובכלל מסובך לענות על השאלה מהי אהבה. חלק מהתהליך שאת עוברת כעת קשור גם בבדיקת הסוגייה הזו ובכך שאת מנסחת לעצמך מהי אהבה עבורך. ולסיום, אני לא חושב שגיל חמש עשרה הוא מאוחר במושגים של קשר ראשון. לא יקרה דבר אם הקשר הראשון יהיה גם בעוד שנה או שנתיים, אני חושב שאת גם לא חריגה בנוף ולרבים בגילך עדיין לא היה קשר זוגי משמעותי.