פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

שלום, שמי בר ואני עוד שלושה חודשים בת 15, אני בכיתה ט' ויש לי חבר.
אז ככה, לפני בערך 4 חודשים, היה לי מישהו, שהוא שכבה מתחתי, היינו שלוש חודשים ביחד ואהבתי אותו מאוד, עד כדי כך שכבר חשבתי שאני לא אצליח לאהוב מישהו כמו שאהבתי אותו. הייתי חייבת לשכוח אותו, וחודש וחצי אחרי שהיינו ביחד יצאתי עם מישהו אחר, הצטערתי על זה ממש כי לא אהבנו אחד את השני, אבל מצד שני, גם לא עשינו שום דבר אפילו לא התנשקנו, עבר עוד זמן, ופיתחתי רגשות חזקים מאוד למישהו שאהב אותי עוד כשהייתי עם החבר הראשון שלי (זה שהייתי איתו שלושה חודשים) הוא תמיד אהב אותי ואף פעם לא רצה לוותר עליי, תמיד תמך בי, ועזר לי, למרות שהיו מספר פעמים שפגעתי בו מאוד, אמרתי לו המון שיישכח ממני ושאני רואה אותו בתור ידיד וזהו, באותו הזמן שהתחלתי לפתח אליו רגשות, התחלנו להיפגש באופן קבוע, ממש מידי יום היינו נפגשים אחרי הלימודים, עד שבפעם אחת, הוא אמר לי שוב שהוא אוהב אותי, שיתפתי אותו ברגשות שלי ואמרתי לו שגם אני אותו, ואני באמת מאוד אוהבת אותו, ומאוד טוב לי איתו, אבל, אני עדיין חושבת על החבר הראשון שלי, לא הרבה ולא באותה הצורה, אבל אני מדברת עליו המון עם החברה הכי טובה שלי, ואומרת לה שאני ממש אהבתי אותו, בקיצור, הזיכרונות לא נעלמו, ולא הלכו לשום מקום, אני זוכרת, ולצערי יותר מידי, וזה מכניס אותי למצב שבו אני עם חבר שלי, ואני לא יודעת למה, אני כל הזמן משווה לעצמי בראש בינו לבין הקודם שלי, ואני יודעת שלא מגיע לו! כי אני מה להשוות, הוא אוהב אותי הרבה יותר ממה שהחבר הראשון שלי אהב אותי.. אני מרגישה מתוסבכת ולא יודעת כבר מה אני עושה.. לא טוב לי במצב הזה, אני צריכה לדעת מה המצב שלי אני לא מצליחה להבין כלום!
אני כל כך אוהבת את חבר שלי, אני יודעת שהוא אוהב אותי גם, למרות שהיו מקרים השבוע שהרגשתי שאני בספק בקשר לכל הסיפור ביננו, תמיד חשבתי שיש לי ציפיות גבוהות מידיי מבנים, תמיד ידעתי את זה, אבל נפגעתי פעם אחת כבר וזה הספיק לי לכל החיים, אני לא רוצה להפגע יותר, באמת שנמאס לי.
גם חודשיים אחרי שאני והחבר הראשון שלי נפרדנו, אני המשכתי לבכות על כל הסיפור הזה, והרגשתי שעשיתי טעות ענקית, אבל הוא פגע בי כל כך, שעכשיו כשאני רואה אותו ברחוב, אני לא אשקר, הלב שלי עדיין דופק חזק ממש, אבל אני יודעת שזאת לא אהבה, שהכל זכרונות. אני לא יודעת מה אני אמורה לעשות בכל הסיפור הזה.. אני לא מצליחה להפסיק לחשוב עליו לגמרי, אבל עדיין, אני רוצה להגיע למצב שאני חושבת רק על חבר שלי! בלי אחרים בראש. ובטח שלא האקס.

ועוד משהו, אני וחבר שלי מתקדמים לדעתי יחסית מהר, אנחנו עוד מעט חודש ביחד, ואנחנו כבר התנשקנו, התנשקנו בשכיבה, נשיקות בצוואר חיבוקים כאלה וכל מיני, לא עד כדיי כך אבל, זה לא מרגיש לי נכון, ואני מרגישה שזה מאהבה, אבל אחרי כל פעם שהוא הולך אני חושבת על מה יהיה ומה יקרה לי.. אם פתאום הוא יחליט שנמאס לו ממה שאנחנו עושים עד עכשיו והוא לא ירצה יותר, כי זה הכי הרבה שאני רוצה בינתיים בלי נגיעות במקומות מסויימים ובלי כלום! אשמח לתשובה גם בנושא הזה, תודה רבה!

מצטערת על האורך אבל זה באמת חשוב..

אשמח אם אקבל תשובה בהקדם אני באמת מרגישה אבודה.