פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

שלום. אני בת 16 כיום ומאז גיל 13 אני חווה התעללות נפשית קשה שגורמת לי כבר 3 שנים לחיות עם שנאה עצמית ולא מאושרת. כמובן שישנן בעיות אחרות כמו לכל אחד, אבל הבעיה הזאת בהחלט מהווה אחוז רציני מהמחשבות הרעות ומהדיכאון הגדול שתוקף כבר 3 שנים. דיכאון שמוביל אותך לחיים מרירים, ולשקוע כל הזמן למטה.

כמובן שבן אדם שמראה דחייה עצמית וחוסר ביטחון גדול אז איך שלא גם אחרים ייתייחסו אליו ככה. אני פשוט לא יכולה לשנות את זה.

אני מדברת על ההתפתחות המינית. לכל הבנות יש חזה, זה דבר שאמור להיות לכולן, ששם אין מיוחד. ואני, לפחות ככה בסביבתי, היחידה שאין לה חזה בכלל.

ובגיל 13 עוד את צעירה והכל יכול להשתנות, אבל עכשיו אני בת 16 ואני כבר עוד מעט מסיימת את תהליך ההתבגרות המינית ואין לי חזה בכלל. נסגרות בפני מלא אופציות עם החברה בגלל זה, ים, מסיבות, ללכת לישון אצל בנות אחרות, כל הזמן לחיות עם חשבון ובדיקה.

אני לא יודעת מה לעשות יותר.. אני מרגישה נורא. כל פעם שמשהו מזכיר את זה, או קשור לזה אז אני יכולה להיות במצב שאני אפילו מזיקה לעצמי.

הלכתי לפסיכולוגים כבר שנתיים. זה עשה לי רע, זה לא תרם.

יש לי בעיות עם ההורים, הבית במצב מאוד קשה, אחד מההורים שלי פשט את הרגל וכל המשפחה משלמת על זה כבר 4 שנים.

כבר נהיה הרגל ללכת לישון עם צעקות, ללכת לישון עם דמעות בעיניים, לא לרצות לקום בבוקר, לרצות לישון, לרצות להיעלם כל הזמן. לא לרצות לחיות.

אני חייבת עזרה אני באמת חייבת עזרה.