פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

הבצפר נגמר עכשיו ומתחיל החופש ... ויש לי כמה בעיות שאין לי מושג מה לעשות איתן

אני מציירת די הרבה ואוהבת לצייר בטרוף..בכללי יש לי חברה שהיא נותנת לי הרבה השראה אבל אנחנו כבר לא נפגשות וזה כאילו שבלעדיה אין לי טעם לצייר...אין לי השראה בלעדיה וזה פשוט משגע אותי אני ממש אומללה בגלל זה כי קשה לי..אני רוצה לצייר ואני פשוט לא יכולה ! אני יושבת כל הלילה עם דף מול הפנים ועיפרון ביד וכלום פשוט כלום לא מצליח לי...אין לי רעיונות וחיפשתי השראה במקומות אחרים אבל פשוט שום דבר...זה כל כך קשה בשבילי ולאחרונה גם התחלתי להתעלם מזה וזה מה שעוד יותר מדאיג אותי!.. אני לא רוצה להפסיק לצייר אבל זה פשוט מה שקורה, וחשבתי על זה וזה מזעזע אותי כי אני מרגישה שאני הופכת למישהי שאני לא...
האמת ש...אני מאוד שונה מכל האנשים האחרים שאי פעם הכרתי , אני די רוצה להיות רגילה כמו כולם ..אבל יש לי חיים די מסובכים ואני לא מוצאת את עצמי בין אנשים כי אני פשוט לא כמוהם. אז מצד אחד כן בא לי להיות כמוהם אבל מצד שני אני לא יכולה ואני גם חושבת שזה לא הדבר הנכון , ועדיין הרצון הזה להיות כמו כולם.
ולמה אני מתכוונת כמו כולם ? זה להיות מישהי שיוצאת עם חברים מבלה הולכת לשופינג ודברים כאלה...נו נהנת מהחיים בקיצור כמו שכולם נהנים מהם..לדבר עם אנשים בחופשיות למצוא את הדברים האלה שכולם מדברים עליהם אופנה ודברים כאלה..דברים רגילים מה שנקרא .. ולמה? כי אני לא מוצאת על מה לדבר כשאני נמצאת בחברת אנשים..זה גם הופך אותי למאוד מאוד ביישנית למרות שבכללי הבטחון העצמי שלי לא משהו...אבל זה כבר מוריד אותו בכמה רמות ...
טוב אני יכולה לכתוב על זה עכשיו שעות (ויש מה לכתוב)
אבל בקיצור... אני כבר לא נפגשת עם החברה הכי טובה שלי (שהיא חברה שלי מילדות) ואין לי בגלל זה השראה ואני מרגישה שונה מכולם ויש לי בעיית תקשורת עם אנשים בגלל זה...
אז בבקשה שמישהו יעזור לי כי באמת באמת קשה לי , במיוחד עם חוסר ההשראה