פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

הוא גדול ממני סך הכל בארבע שנים, ובהתחשב בעובדה שאני בת 19 והוא בן 23

לא נראה לי שפער הגילים משחק כאן תפקיד חשוב.

יש לי שתי בעיות עיקריות:

1. אני ביישנית נורא. כשאני ליד אנשים מוכרים אין לי בעיות בכלל, אבל עם זרים, ועוד מישהו שבא לי להתחיל איתו אין סיכוי שאפתח את הפה..

2. אני דתיה והוא חילוני. אני מכירה אותו קצת, הוא אחד כזה שאין לו ממש בעיה להיות עם דתיה למרות שהוא חילוני ברמות, כי הוא בנאדם שמקבל אחרים בקלות ואין לו בעיה להתגמש. א ב ל, הבחורה צריכה להיות טובה פלוס כדי שהוא יצא עם דתיה, כדי כאילו לפצות על השקט בשבת וכשרות במסעדות וזה..

אמרו לי שאנחנו מתאימים.. ממש אבל, וממש בא לי אותו!!

אני לא יודעת מה לעשות, כי אני צריכה לעשות "רושם" טוב כדי שהוא יסכים לצאת איתי למרות שאני דתיה. אגב, אין סיכוי שאהפוך לחילונית עבורו. להתגמש בטח, אבל לא מעבר לזה.

לפני שנה התחלתי עם אחיו בספונטניות ממש לא אופינית, ולא יצא מזה ממש משהו, כי הוא מבוגר ממני בעשר שנים.. היינו בקשר כמה זמן אבל שנינו הבנו, זה היה הדדי, ואנחנו מדברים סבבה והכל, אבל אותו זה מבייש או מביך להיות ליד ההוא שאני רוצה להתחיל איתו עכשיו, ופתאום שהאח הגדול יראה אותי, זה פדיחה. כאילו "עזבי תמשפחה.."

והאח שאני רוצה לא יודע שהתחלתי עם אחיו הגדול...אז זה עוד פדיחה!!

אבל אם אהיה מספיק אסרטיבית הוא יהיה איתי, אבל אני לאאאאאאאאאאא

אוף!!מה לעשות????