פורום פסיכולוגיה - הורים למתבגרים

שלום רב

יש לי 3 ילדים בן 17 בן 16 ובת 10

קראתי את הספר " שיקום הסמכות ההורית" בהמלצתך תודה רבה.

בני ובן ילדי בן ה16 יש פתיחות הוא מספר לי המון בכלל וגם על דברים לא נורמטיבים שהחברים שלו עושים.

קשה לי עם השוטטות ברחוב עד 5 לפנות בוקר ולכן נלחמתי בזה מתחילת החופש במילים ובהסברים,

בדרך כלל הוא כן נכנס למשא ומתן על שעות חזרה אך בדרך כלל הוא לא עומד בהם.ומגיע יותר מאוחר, (סיכמנו על 1:00 הוא יגיע ב 2:30)

השבוע לבקשה שלי לא לצאת ב 12 בלילה הוא אמר "שהוא לא מחשבן לי ולא שואל אותי בכלל והוא יעשה מה שהוא רוצה ושאני אמא קרציה שנדחפת לכל מקום ויודעת על כל דבר"

ובעיקבות קריאת הספר:

התלבשתי והודעתי לו שאם הוא הולך אני הולכת איתו .בהתחלה הוא צחק ואמר יופי בואי תשבי איתנו אבל אחרי שהוא הבין שאני מתכוונת לזה התחילו כעס ומריבות לבסוף הוא נשאר בבית.

האלימות המילולית שלו קשה לי מאוד"( תראה את המטומטם הזה, מה זה הרחוב הדפוק הזה, צריך להרוג אותו")

בגלל כל מה שאמרתי בגלל הסיפורים שלו על חלק מהחברים, בגלל שהוא לא עומד בשעת החזרה שלו הבייתה , ובגלל האלימות המילולית שלו , קשה לי לסמוך עליו , אני בחרדה ברגע שהוא יוצא מהביית "האם יחזור בזמן? האם לא יעשה שטיות.? " הוא שומע הרבה " אני סומכת עליך , אך המעשים שלי מעידים על ההפך.

אך ששמים גבולות ובכל זאת נותנים את ההרגשה שסומכים.?

ואך מתמודדים עם זלזול בכל דבר ("רחוב דפוק" "איש מפגר")?

תודה מראש