פורום פסיכולוגיה-הורי מתבגרים - ראש הפורום

האם אני מגזימה?

לא מיואשת(23.8.2007, 10:26)

שוב שלום

בהמשך לתת אמון: בני בן ה16 היה פתוח מאוד. לפני יותר מחודש

קרה מקרה והוא סיפר לנו עליו שחברים שלו בני 16 לקחו את רכב של ההורים שלהם ונהגו חבר אחד עשה תאונה ובנס הסיפור לא נגמר באסון .הוא גם אמר שהוא היה שם איתם (לא במקרה של התאונה) ומבין שזה מעשה חמור ומבין שהיה נס ולמד את הלקח.

מחילת החופש התחלתי להגביל אותו בזמני הגעה הביתה .אבל מאז שסיפר אני בחרדות והיכולת שלי לסמוך עליו מאוד קטנה ואמרתי לו את זה שהוא צריך לבנות את האמון שלנו בו חזרה. הוא יותר ויותר מגיע הביתה בזמן ואף מוקדם יותר

ואף מבקש אישור לצאת מהבית, הוא כבר לא אומר אני יעשה מה שאני רוצה ולא אשאל אתכם , אך אתמול שרצה לצאת התפתחה שיחה שבא אמרתי לו שאני מאוד מעריכה אותו , ומבינה את הצרכים שלו ולצאת עם חברים זה כייף אבל בבית הזה יש חוקים וגם לחופש צריך גבולות. ופתאום הוא אמר לאבא שלו (שלא מסכים לדרך שלי להגביל אבל לא מפריע ולפעמים תומך) " היא נמצאת בכל מקום היא יודעת עליי הכל הכל היא יודעת " ששאלתי אותו עם מי הוא היה אתמול הוא אמר עם"שתי בנות אני לא אגיד לך מי הם כי את תתחילי לחקור עליהם, יש לי חיים פרטיים , אני לא עושה שום דבר לא חוקי אוליי אני עושה קצת שטויות אבל אני יודע את הגבול אני כבר בן 16"

האמת היא שמה שהוא אמר זה נכון אני מבררת על כל חבר שלו אני מעבירה ביקורת גם על החברים שלו, והסביבה אומרת לי שאני מגזימה וכולם יוצאים עד מאוחר , אפילו הבן הגדול שלי ששאלתי אותו אם הוא יכול לעשות לי טובה שאל בציניות " מה?לעקוב אחרי ....?!" ואומר לי שמה שמדהים אותו זה שאני לא מתייאשת כבר חודשיים.

למה יש לי הרגשה שאני נלחמת על הילד שלי? ואוליי בעצם אני כן מגזימה והורסת את כל הפתיחות שהייתה בנינו? ואוליי הוא נלחם בעצם על הפרטיות שלו ועל העצמאות? ואך אני חוזרת להאמין בו שוב?

תודה רבה מראש