פורום פסיכולוגיה - הורים למתבגרים

שלום ד"ר מרינה.

בתי בילדותה נגמלה ממוצץ רק עם הגיעה לכיתה א'. אני רוצה לשאול על משהו אחר. החל מגיל כ שנתיים שנתיים וחצי התחלנו לנסות ולגמול אותה ממוצץ. היה לה קול חזק מאד בילדותה והיה קשה מאד לעמוד בפני הבכי שלה. מעת לעת עשינו מספר נסיונות רצופים לגמול אותה ונכנענו, לאחר תקופה שוב נסיונות רצופים לגמילה ושוב נכנענו לבכייה כך עד גיל 6 שבו הפסיקה מתוך שכנוע.

החל מגיל 14-15עם תחילת גיל ההתבגרות ועם השינויים החברתיים של חטיבת הביניים, החלו תופעות של התנהגות שנדרשנו להגמיש את הגבולות למענה, לוותר פה ושם על עמידה בזמנים, וכו' ונוכחנו מאוחר מדי לדעת שאיננה יודעת לקבל "לא". זה גרם למתח ביחסים שלנו אתה. מצד אחד אי אפשר להכנע לכל דרישה. מצד שני אי אפשר לעמוד בפני תחינות בלתי פוסקות שבשלב מאוחר יותר הפכו לכעסים ולמריבות, בריחות מהבית והתדרדרות בלימודים.

השאלה שלי היא כנראה מתחום הפסיכולוגיה, אולם האם ידוע לך על קשר כלשהו בין הגמילה המאוחרת כפי שהיא מתוארת כאן לבין חוסר היכולת לקבל לא?

תודה מראש, הורה מודאג