פורום פסיכולוגיה - הורים למתבגרים

שלום דני

חוצפה כלפי ההורים בגיל ההתבגרות היא עניין שכיח. כדאי להתייחס לזה, כפי שאתם אכן עושים אך כדאי גם לנסות לא להתרגש מזה יתר על המידה. לרוב זהו ביטוי לתחושתם של מתבגרים רבים שכעת הם גדולים, הם מבינים לא פחות טוב מההורים ואף אחד לא יקבע להם. כמובן שזה לא ממש מדוייק, היא עדיין זקוקה לכם ועדיין לא יכולה להסתדר בלעדכם אך לתחושה זו ("אני כל יכולה") יש חשיבות בתהליך ההתבגרות. הצעתי, בחרו תגובה מסויימת ברורה וקבועה כאשר היא מתחצפת. נסו גם להגדיר התחצפות עבורכם ועבורה. האם הרמת קול נחשבת התחצפות? קללה? כדאי להציב גבול לא נוקשה מידי כך שהיא תענש רק על חוצפה יותר בוטה ולא על זוטות. כדאי גם לבחור בסנקציה לא מאוד קשה, אלא כזו שמצד אחד היא תחוש בה אך לא תהווה פגיעה קשה בה. כך למשל אולי מחשב זו סנקציה מתאימה אך למנוע מפגש עם החברות עשוייה להיות תגובה קשה. והכי חשוב, אל תצפו שהחוצפה תעלם, יכול להיות שחשוב לה להתבטא כך והיא לא תוותר על זה במהרה. הדבר החשוב הוא שאתם מתייחסים לזה ומותחים את הגבול, זה עשוי למנוע הקצנה. כך תנהלו את הדיאלוג עמה על האופן בו היא מדברת איתכם ולא על עניינים קשים יותר. הצורך להתעמת איתכם הוא התפתחותי ובלתי נמנע, עדיף להתעמת (בריסון ובמתינות) על העניין הזה.