פורום רפואה סינית - נשים

מהלך תקין של טבלת מעקב החום

בחלקו הראשון של מחזור הווסת, השלב הפוליקולארי, מהווסת עד לביוץ, חום הגוף נמוך יחסית. ממוצע החום בשלב הפוליקולארי 36.3- 36.5 C ( בממוצע).

כמובן שצפויים שינויים קלים בחום מיום ליום בטווח מצומצם של 0.1-0.3 C.

ביום הביוץ, או פחות מיממה לפניו, צפויה עליה ממוצעת בטמפרטורת הגוף של 0.3-05 .C

הטמפרטורה הממוצעת בשלב הלוטאלי הינה 36.8-36.9 C.

יום לפני העלייה עשויה להיות ירידה חדה בחום, שמיד אחריו עליה. זהו מצב תקין.

העלייה בחום נובעת מהפרשת הורמון הפרוגסטרון, המתרחשת בשלב הלוטאלי של מחזור הווסת (התקופה שלאחר הביוץ). במשך החלק הלוטאלי הגופיף הצהוב מפריש פרוגסטרון שגורם לעליית החום הבסיסי של הגוף למשך 14 יום. החום יורד באופן חד ביום קבלת הווסת או ביום שלפני הווסת. ירידת החום משקפת את הירידה בהפרשת הפרוגסטרון.

בהריון, השליה מפרישה את הורמון הבטא (Hcg). הבטא מגרה את הגופיף הצהוב להמשיך בהפרשת פרוגסטרון בכמויות גדולות , לכן חום הגוף נשאר גבוה. במידה וחום הגוף נשאר גבוה ברציפות למעלה מ-16 ימים לאחר הביוץ, יש לבצע בדיקת הריון (בדיקת בטא).

מעקב חום שחר מסייע לקבוע את מועד הביוץ, וגם מצביע על בעייתיות במחזור הווסת. לדוגמא, שלב לוטאלי קצר מ-14 יום מאפיין תפקוד לא תקין של הגופיף הצהוב. הדימום הווסתי יופיע מוקדם ועלול למנוע מצב של השתרשות עוברית.

התייחסות הרפואה הסינית למעקב חום השחר:

על פי הרפואה הסינית המחזור החודשי נחלק לארבעה שלבים:

שלב הדם (ימים 1-7):

זהו פרק הזמן הנורמלי שבו חל הדימום הויסתי. הרחם המלא בדם מתרוקן במשך שלושה עד חמישה ימים. תהליך יצירת הדם תלוי בכמות ובאיכות הצ'י בגופה של האשה. אם הצ'י חלש, לא תהיה יצירת דם מספקת והדימום הויסתי יהיה דל. אם ישנו מצב של סטגנציה של צ'י, זרימת הדם לא תהיה תקינה ויתכנו קרישי דם. אצל נשים הסובלות מחוסר דם או סטגנציה כרונית, תתכן בשלב זה של המחזור החמרה בסימפטומים כגון: סחרחורות, חולשה, עצירות, עייפות, אינסומניה ועוד.

שלב היין (ימים 7-14):

בשלב זה הגוף מחדש את מלאי הדם לאחר הדימום הוסתי. רמות גבוהות של יין מעודדות יצירת נוזלים בצוואר הרחם ועליית רמות אסטרוגן, אשר מגיעות לשיאן רגע לפני הביוץ. נשים הסובלות מחוסר יין כרוני יסבלו מתופעות יובש או חום, הפוגעות בזרימה החלקה של צ'י הכבד- שהכרחית לביוץ תקין. במקרים מסויימים כאשר יש בעיה בשלב הזה האשה תחוש כאב או אי נוחות בזמן הביוץ. במיקרים חמורים, חוסר יין או סטגנציה של צ'י הכבד יכולים למנוע את תהליך הביוץ.

מעבר תקין בין שלב היין לשלב היאנג מתבטא בעליית טמפרטורת הגוף של האשה. עליה תקינה תלויה בכמות מספקת של יין סביב היום הארבעה- עשר ובהפיכתו לשלב היאנג – זהו הביוץ.

שלב היאנג (ימים 14-21):

השלב השלישי נקרא: "השלב היאנגי". לאחר ביוץ רמות האסטרוגן מתאזנות, רמות הפרוגסטרון עולות, רמות היין יורדות ויוצרות יובש וסגירה של צוואר הרחם, כמות הצ'י עולה בגוף בהדרגה והדם מתחיל להיבנות. במקרה שהתרחשה הפריה בשלב הביוץ, רמות תקינות של צ'י, יין, יאנג ודם יאפשרו השרשה וקליטה של ההריון.

שלב הצ'י (ימים 21-28):

זוהי התקופה שלפני הדימום הויסתי. רמות הצ'י והדם אמורות להיות בשיאן. תנועה לא תקינה של צ'י הכבד (סטגנציה) תגרום לתופעות של תסמונת קדם ויסתית כגון כאבי בטן תחתונה, כאבי גב תחתון, אי שקט, עצבנות, נפיחות וכאב בשדיים, בעיות עיכול, כאבי ראש ועוד. הדם והיין ממשיכים להבנות בשלב זה, כדי להזין וללחלח את הכבד ולסייע בתנועה החלקה של הצ'י.

כיומיים- שלושה לפני סיום המחזור, רמות האסטרוגן והפרוגסטרון יורדות בבת אחת. כתוצאה מכך, נוצרת היצרות של כלי הדם ברירית הרחם אשר מורידה את רמות החמצן וההזנה לרירית המעובה – אשר נושרת ויוצרת דימום. רמות היין והיאנג צונחות, בעוד רמות הצ'י והדם עולות. זרימת הדם מיטיבה עם תופעות התסמונת הקדם ויסתית, כיוון שהיא גורמת לשחרור הסטגנציה. אם יש סטזיס של דם, בזמן הדימום יופיעו כאבים חדים. רמות הצ'י והדם יורדות עם הימשכות הדימום הויסתי.

כאשר רמות הצ'י, הדם, היין והיאנג מאוזנות, המחזור סדיר, אין קרישים או כאבים, כמות הדם נורמלית וצבעו אדום.

במקרה של הפריה:

דם ויין ממשיכים להבנות ולהזין את הרחם ואת העובר. הדימום הויסתי נפסק, ומרידיאן "ים הדם" (ה- chong) מתחיל בהזנת רקמת השד כדי להכינה ליצור חלב. הגופיף הצהוב מגביר את התפתחות כלי הדם ברחם ומכין את הרחם להריון. הגופיף מהווה את המקור הראשוני של העובר לאספקת הורמונים.

כפי שאת מבינה,

קיימת משמעות רבה לתוצאות בדיקת מעקב החום.

כמטפלת ברפואה סינית שהתמחתה בתחום הגניקולוגיה, אני משתמשת בטבלת מעקב החום ככלי אבחוני וטיפולי חשוב (בנוסף לכלים האחרים - לשון, דופק, אבחנת גוף ותשאול.
באמצעות טבלת מעקב החום , אני יכולה לדייק באבחנה וכן להתאים צמחים למטופלת. הטבלה ממשיכה ללוות אותנו בטיפול ככלי אבחנתי המעיד על התקדמות הטיפול.