פורום יעוץ להורים - גישת אדלר

היי מאיה ערב טוב,

את נשמעת מאד עייפה....

וזה אכן נשמע לא קל.

ביתך נמצאת בגיל ההתבגרות הראשון שבו היא רוצה להפגין עצמאות ושליטה ובמקביל זקוקה מאד לגבולות ולכם.

אני חושבת שזה מצויין שהיא מתנהגת בגן עפ"י הכללים. זה מלמד שהיא יודעת להבחין מתי "לא כדאי לה" להתנהג בצורה לא נאותה (בגן...).

כתבת שהיא מאלצת אתכם לצעוק... תרשי לי לחדד את הנקודה שאתם בוחרים לצעוק. זה אכן מעייף, מתיש, מטריף ואף מוציא מהדעת אך אתם המבוגרים ואלה שמנהלים ומובילים את החינוך וההתנהלות בביתכם.

השלב הראשון- כדי שה"ייאוש לא ייהפך ליותר נוח" (כפי שחווה אלברשטיין שרה...) אתם צריכים לקבל החלטה עקרונית שאתם בוחרים להיות בשליטה ולנתב את החיים בבית כפי שאתם רוצים ומאמינים.

השלב הבא הוא להחליט מהם הדברים העקרוניים על מנת לצמצם מקומות שמכעיסים.

שלב שלישי לחזק את התנהגותה במקומות בהם היא חיובית (גם אם הם ברורים מאליהם).

ציינת שהיא קולטת דברים מהר וניתן לנהל איתה שיחות בכייף והשלב הבא הוא לשוחח איתה ולהסביר לך איך אתם מתכוונים לפעול מכאן ואילך. ההסבר צריך להיות קצר וברור ובזמן נינוח לכולכם.

והשלב האחרון הוא ש"בזמן אמת" תעשו את מה שהחלטתם ותשתדלו לא לאבד את העשתונות (ואני יודעת שזה קשה...) ותזכרו שזה לא נגדכם אלא בעדה (גיל התבגרות...).

אם את רוצה לתת דוגמא קונקרטית להתנהגות מפריעה ושאתייחס לזה ישירות את בהחלט מוזמנת.

בהצלחה,

שבוע נהדר,

אפרת

אפרת שחטל
עובדת סוציאלית
בוגרת מכון אדלר