פורום יעוץ להורים - גישת אדלר

שלום אפרת,

ביתי בת 4 בקרוב, בת יחידה ואנו הורים שעומדים להתגרש ומתגוררים בבתים נפרדים. הילדה נפגשת עם שנינו ונהנית עם שנינו.היא ילדה מקסימה וחכמה אך גם רגישה.

היא רוצה להיות "ראשונה" בהכל. ראשונה בצחצוח השיניים, ראשונה בשתיית היין אצל סבא וסבתא וכו'.

בגן היא חברותית ופעילה, עושה הרבה עבודות יצירה. יחד עם זאת היא שוב מאוד רגישה. ישנם שני ילדים(תאומים) שהיא מאוד נפגעת מהם. ניסיתי להבין למה. בפעם הראשונה כששוחחתי איתה על הנושא היא אמרה לי שאחד מהם אמר לה שהוא "ישבור לה את הבית". חשבתי שהילדים שובבים אבל הבנתי שאין מה להתרגש ויש משחקי בנים והתבטאויות של בנים וגם היא כבר התחילה להגיד לי "אני אטרוף אותך". אתמול התקשרתי לצהרון משום שערב קודם היא ביקשה לא לשבת לידם בצהריים. התקשרתי והסתבר לי שהיא ביקשה לעבור מקום. שאלתי את הסייעת האם הם מציקים לה ולדבריה "הם לא שיתפו אותה בשיחה". אני מאוד רוצה לגרום לה להיות פחות רגישה ולא לקחת "דברים קשה", במיוחד שאני הייתי כזו ואני יודעת שזה קשה. אני רוצה שיהיה לה קל יותר בחיים. אני מאוד אשמח לעצותייך.

נקודה נוספת שאשמח שתעזרי לי בה ויתכן והיא קשורה. היא נוטה לילל הרבה. ז"א כל דבר שהיא לא מקבלת / שהיא רוצה כאן ועכשיו היא בדר"כ מיללת למרות שאני מסבירה לה ואז היא מתאמצת שלא לילל, נחנקת ומשתדלת לבקש יפה. אבל בכל זאת היא מיללת המון תוך כדי שאני רואה שהסיטוציה קשה לה והיא משמיעה קנקים ברגליים (ביטוי לחוסר הסבלנות שלה שאין לי מושג אם יש לו משמעות פיסית).

אני מצטערת על הפירוט ועל האורך.

תודה רבה,

דנה