פורום יעוץ להורים - גישת אדלר

תמי ערב טוב,

אתייחס לדברים שהעלית:

1. לגבי התיסכול: בנושא הציורים - את רוצה בכל מאודך לתת לה הרגשה טובה ומנסה לעודד אותה שציוריה הכי יפים וזה לא משכנע אותה. היא, כנראה, מאד חכמה, כיוון שהיא רואה שציורייך יפים יותר (היא צודקת, לא?). את, בעצם, לא במתכוון עורכת השוואה בין הציורים. אני חושבת שכדאי להיות ספציפית. למה כוונתי? אם היא ציירה ציור, תתייחסי לפרטים שבו ולא אליו באופו כללי. דוגמא: "ציירת שמש מאד מרהיבה", "הצבעים שבחרת לצייר את העץ מאד יפים".
2. לגבי הפסד במשחקים: זה לא פשוט להפסיד בכבוד. אנחנו חיים בחברה שמאד מודדת הצלחות וניצחונות ופחות ממקום ראשון לא כל כך נחשב. הדרך ללמד אותה היא לשחק איתה במשחקים בהם יש סבירות שגם היא תנצח (כדי לא ליצור רק רצף כישלונות) ואם היא מפסידה ומביעה כעס או אכזבה להכיל אותם: "אני רואה שאת מאד מאוכזבת שהפסדת. אולי בפעם הבאה תנצחי". זהו. לא להוסיף. רק להראות לה שאת מבינה את רגשותיה ויכולה לשאת אותם. כשהיא מנצחת לא להאדיר ולפאר אלא לומר משהו בסגנון: "נצחת! כייף לך. אני הפסדתי הפעם".
3. לגבי אינטראקציות עם ילדים: כשהיא עם ילדים אחרים תאפשרי לה להתמודד לבד ואל תתערבי (אם את נוהגת להתערב כמובן...). ייתכן שלא יהיה לך קל לראות את דרך התמודדותה אבל תכבדי את דרכה ותסמכי עליה שהיא תסלול את דרכה.

מקווה שעזרתי,

ערב טוב ובהצלחה,

אפרת