פורום יעוץ להורים - גישת אדלר

היי רונית,

אני מרגישה שאת חווה כאב וקושי. לא בטוח שביתך חווה את הדברים כמוך.

את הכי מכירה אותה בעולם ואני מזמינה אותך לבחון את השאלות:

• איך היא הולכת לגן (בשמחה, בהתלהבות, בלית ברירה ועוד).
• האם בשעות אחר הצהריים היא מביעה רצון להיפגש מידי פעם עם חברות וחברים?
• איך היא מתנהגת באינטראקציות חברתיות אחרות?

פעמים רבות אנו רואים את ילדנו בסיטואציה רגעית שאינה משקפת בהכרח את הקונטקסט כולו. האם את סומכת על הגננת? על הגן?

לגבי שיתוף: רובינו רוצים להיות שותפים לחוויות שילדינו עוברים ביומיום כשהם אינם איתנו. נסי לשתף אותה בעובר עלייך (גם היא בוודאי סקרנית לגבי היומיום שלך) ברמה ובאופן התואמים את גילה. ייתכן מאד ששיתופך יוביל לשיתוף ממנה. בנוסף, אני מצרפת קישור למאמר שכתבתי בדיוק בעניין זה ומקווה שיעזור לך: http://www.shitufim.co.il/article.asp?job=10

לגבי הבעת רגשות כמו כעס, בכי ועוד: אני סבורה שחשוב מאד שתאפשרי לה "לפרוק" את רגשותיה ותהיי איתה במבט, בחיבוק. פעמים רבות הבעת הרגשות של ילדינו מפחידה/מלחיצה/מדאיגה אותנו.

עפ"י התאוריה האדלריאנית, ילדים הם אנשים רק יותר נמוכים וכמו שאנחנו כועסים ובוכים לפעמים ויש לנו צורך לפרוק את זה ולהמשיך הלאה ככה גם הקטנטונת שלך (-:

בהצלחה,

יום נעים,

אפרת