פורום יעוץ להורים - גישת אדלר

שלום רב,

רציתי להתייעץ איתך על כמה נושאים :

הבן שלי בן שנתיים וחמישה חודשים והבת שלי בת שנה וחודשיים . עד לפני חודש ,הייתי עובדת עד 16 במסגרת שעת הנקה ,כך יצא שאני הייתי לוקחת את אופק מהגן ומשם היינו ממשיכים לפעילות אחר הצהריים ,בין אם זה ללכת לחברים או לגינה או סתם משחק בכיף בבית . לפני חודש ,הסתיימה לי תק' אם עובדת וכעת אני מסיימת לעבוד ב- 17 . המשמעות של זה היא שחמותי לוקחת את אופק מהגן ,כי לוקח לי שעה בגלל הפקקים להגיע ולכן אני מגיעה ב- 18 לחמותי ,אוספת את הילדים ומגיעה הביתה רק ב-18:45 לערך מה שלא כ"כ נותר זמן למשחקים או בילויים .

בימי ראשון יש לילד חוג ובעלי לוקח אותו לחוג במקומי כי אני לא מספיקה להגיע בזמן, וכך יצא שהרבה פעמים אופק אמר לבעלי וגם לי שהוא לא רוצה להיות בחוג עם אבא אלא רק עם אימא ובעלי מספר שהרבה פעמים אופק לא רוצה להשתתף בפעילות של החוג ,אני מדברת איתו בטלפון לפני החוג ומסבירה לו שאימא מאוד אוהבת אותו ומאוד רוצה להיות איתו אבל אימא בעבודה ולא אספיק להגיע לחוג .

אני מבינה שהצורך שלו זה אני כי פתאום אני חסרה לו ,הוא היה רגיל שאני אוספת אותו מהגן ואנחנו מבלים יחד ,אבל מצד שני אין לי כרגע גמישות בעבודה –מה אני אמורה לעשות? איך לדבר איתו ולהסביר לו? אני לא בטוחה שהמצב מבחינת השעות ישתנה בקרוב ואני לא רוצה שהוא ירגיש שאני זונחת אותו?

כמו כן הוא מציק יותר לאחותו הקטנה כדי למשוך תשומת לב ,אני לא מחזקת את ההתנהגות השלילית שלו אלא לרוב מנסה להפריד כוחות ביניהם אבל לעיתים זה בלתי אפשרי.

דבר נוסף שהחל בשבוע האחרון ,הוא החל לחקות ילד מהגן שמדבר לא ברור ומגמגם ובצורה תינוקית, כך יוצא שהוא מדבר לעיתים בצורה תינוקית ומגמגם אני לא יודעת אם לייחס את זה לכך שאחותו החלה לדבר והדבור שלה עדיין לא ברור או שאכן הוא מחקה את הילד מהגן או שמא הוא מחפש תשומת לב , כשהוא מדבר ככה אנחנו אומרים לו שהוא מדבר בצורה לא ברורה ואנחנו לא מבינים אותו ואז לרוב הוא חוזר לדבר תקין האם אנחנו נוהגים נכון? כשהוא מדבר כך לרוב הוא מחייך מעין חיוך ערמומי כזה כך שזה נותן לי את התחושה שמדובר ב"דווקא" .

נושא אחר שמטריד אותי –על כל דבר שהוא לא מצליח בפעמים הראשונות (כמו לפתוח רוכסן למשל או להרכיב פאזל מסובך ) הוא אומר "אני לא יכול" "זה קשה ל"י ואז אני עובדת ביחד איתו ומסבירה לו שמנסים עד שמצליחים וכשהוא מצליח לבד אני מעודדת אותו אבל קרה די הרבה שאפילו הוא לא ניסה וישר אומר אני לא יכול? איך אני יכולה להסביר לו שעליו לנסות קודם?

עוד דבר שקורה לאחרונה הוא אומר לי שהו א מפחד מכל דבר הוא מפחד מכלב, מחתול, הוא מפחד לקפוץ

איך מתמודדים אם זה? אני לא רוצה לומר לו באופן חד משמעי לא לפחד כי זהו רגש לגיטימי אבל מצד שני אני לא רוצה שמכל פיפס קטן יפחד?

אוטוטו אנחנו גם עוברים דירה . איך אפשר להקל עליו את המעבר? יש לציין שאנחנו עוברים דירה באותה העיר ולא משנים לו את הג ן.

סליחה על האורך ותודה על המענה.