פורום יעוץ להורים - גישת אדלר

קודם כל, זה שאתה חושב על זה מראש, זה כבר מחמם את הלב משני היבטים: הראשון הוא שאתה מודע לקשיים שיש עם ילדים, לחששות ולפחדים, והשני הוא שאני בטוחה שתדאג להם למסגרות ממש איכותיות כתוצאה מהדאגה שלך.

בתור אמא לשניים, אני יכולה לגמרי להבין את הדברים האלה, וגם אני חשבתי עליהם הרבה לפני שהילדים נולדו וכמובן שאחרי. כשילדים נולדים, אתה לומד להכיר אותם ולסמוך עליהם, גם מגיל מאוד צעיר, שיידעו מה הם צריכים ורוצים, ושיידעו לדרוש אותם- אם בבכי בגיל קטן או במילים או תנועות, בגיל גדול יותר. אתה לומד לסמוך על המטפלת בבית או על המטפלת במשפחתון, לאחר שאתה בודק טוב טוב איפה אתה שם את הילד. אתה לומד עם הזמן לראות כמה הילדים נתרמים מהחופש או העצמאות הזאת, בזמן שבו הם לא איתך. כמובן שתוכל להתרגל למצב הזה כשאשתך תהיה עם הילד בבית בזמן חופשת הלידה, אם כי נראה לי שאתה הולך לחלוק איתה את הזמן הזה או להשתלט לה על כל חופשת הלידה...

בכל אופן, הראייה שלך היא מאוד מציאותית ובאמת פונה לאחת הדאגות הגדולות יותר בתור הורים. ואם אפשר לשתף אותך במשהו, אז לאחר שהיה גל הצונאמי במזרח, אני הייתי כל כך בלחץ שמשהו כזה יקרה פה (ואני גרה באיזור השרון, לא ראיתי פה ים בפעם האחרונה שבדקתי).. בקיצור, אני כבר תכננתי תרחישים לגבי כמה מהר אני נוסעת לקחת את הילד מהמשפחתון, ומה אני עושה אם אני בעבודה ולא יכולה מיד ללכת לקחת אותו.. היו לי כמה ימים שממש לא רציתי לשלוח אותו למסגרת. אבל המציאות חזקה מאיתנו ודברים מסתדרים במקום.