עוד בנושא
פורומים חדשים
כלים שימושיים
בין החלטה שרירותית להחלטה משותפת...
גיא ניב (3.3.2013, 15:06)עדי, שלום רב,
את מספרת על בתך הצעירה בת שבע, שנכנסה לתהליך גמילה ממציצת אצבע, ואת מספרת עוד על שינוי בהתנהגותה.
את שואלת אם ידוע על קשר בין גמילה ממציצת אצבע ובעיות התנהגות ?
לא ידוע על קשר ישיר.
יכול להיות שהגמילה ממציצת אצבע הקלה על בתך את הכניסה לשינה. כעת כשהיא אינה נעזרת במציצת אצבע, ייתכן שהיא זקוקה למשך זמן ארוך יותר כדי להירדם, והדבר אולי משפיע עליה במשך היום. כדאי לשים לב מהי השעה שבה בתך נרדמת. אם ישנה הרעה דרסטית בכמות שעות השינה, זה יכול להסביר חלק מההתנהגויות של בתך. ייתכן שכשבתכם תחזור לשיגרת השינה שלה, ותקום רגועה בבוקר, תוכלו לזהות שינוי לטובה וחזרה לשיגרה בהתנהגותה.
אני רוצה להציע עוד כיוון.
תארת שלאחרונה החלטתם לגמול אותה ! כשאת משתמשת בלשון רבים, ניתן להבין כי גם את וגם האבא קיבלתם את ההחלטה ? האם זו היתה החלטה שרירותית שלכם ? האם בתכם היתה שותפה להחלטה זו ? האם היא הסכימה לקבל את החלטתכם זו ? האם קיימתם 'אסיפה משפחתית' כדי ליידע גם את הילדים הבוגרים ? האם הם לוקחים חלק בתהליך הגמילה ותומכים בבתכם ?
במידה והיה נוצר הסכם בינכם ובין בתכם, יש להניח שהיא היתה מרגישה מחוייבת ולפחות היתה מנסה לקחת אחריות על תהליך הגמילה ממציצת אצבע.
עפ"י גישת אדלר, ניתן להעביר אחריות הדרגתית אל הילד, מתוך האמון בו שהוא מסוגל להתמודד עם מציאות החיים. קיימת סתירה בין החלטה שרירותית לגמול ילד ובין הציפיה שהוא ייקח אחריות על תהליך זה.
האם לדעתך ייתכן שבתך מרגישה שאתם לקחתם אחריות מלאה על תהליך הגמילה ממציצת אצבע (אתם מדביקים טייפ בלילה על האצבע...) ומרגישה שאין לה שליטה עוד על ההרגל של מציצת האצבע ?
ייתכן שבתך נמצאת במצב של מתח ואי-ודאות, בין מצבים שבהם היא עדיין ממשיכה למצוץ אצבע , ובין הרגעים שהיא מרגישה רגשות אשמה ביחס להרגל זה ומנסה שלא למצוץ אצבע. לאורך זמן, תחושת המתח שהיא חשה, נותנת גם את אותותיה בהתנהגותה. היא חייבת למצוא דרכים לפרוק את המתח שהיא חשה.
לא ציינת גם את תגובתכם להתנהגויות אלו. ייתכן שאתם נמצאים במעין 'מעגליות' ללא מוצא - כאשר היא חווה ירידה בציונים, שינויים במצבי-רוח, בכי וצעקות - כיצד אתם מגיבים ? האם באמפטיה ותמיכה רגשית , או אולי בניסיון להציג בפניה גבולות היוצרים אצלה התנגדות ?
ראשית, אני ממליץ לקרוא הרחבה בנושא כאן:
http://www.doctors.co.il/ar/4143/%D7%90%D7%A6%D7%91%D7%A2+%D7%91%D7%A4%D7%94+%D7%96%D7%94+%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%A4%D7%94++q00
ושנית, אני ממליץ בחום, לפנות לפסיכולוג ילדים, כדי שתוכלו לקבל כלים
נוספים שיעזרו לכם להתמודדות מתאימה עם תהליך הגמילה ממציצה מהאצבע מצד אחד, ומצד שני להתמודדות עם השינוי בהתנהגותה.
מתנדב בקו הייעוץ להורים לילדים בגיל הרך – קול להורה 6968*