פורום יעוץ להורים - גישת אדלר

שלום רב 'אובדת עצות',

את מספרת על בתך בת אחת-עשרה, שמקבלת תגובות פוגעניות בעינייך

מילדים בקבוצה הוירטואלית אליה היא נרשמה.

את מרגישה שאת בדילמה כשמצד אחד את לא רוצה להוציאה מהקבוצה ומצד שני חוששת שלא תהיה לך ברירה.

מתוך ההודעה אפשר להבין בין המלים את הרגשת הפגיעה שאת חשה, ואת מידת האחריות הרבה שאת לוקחת על ההתפתחות החברתית של בתך.

את נעלבת בשבילה, את מרגישה את 'שק החבטות' בשבילה, את מדברת עם הילד שכותב קללות ומשמיץ בשבילה, ואת מתלבטת אם לצאת מהקבוצה בשבילה או להישאר....

מתוך ההודעה שלך, יש תחושה שבתך 'נעלמת'/'נאלמת'...

כשאת מגוננת וחסה על בתך, ועושה ככל שביכולתך לפתור לה את ההתמודדות החברתית, שהיא אמורה להתמודד - האם את מחזקת אותה או מחלישה אותה ?

בתך נמצאת כבר בתחילת 'גיל ההתבגרות' והדבר נכון גם לבנות וגם לבנים.

הבנים מגלים עניין בבנות, והבנות מגלות עניין בבנים. האם יכול להיות שחלק מהבנות מקבלות את "השפה" הקלוקלת של בנים כדרך למשוך את תשומת לבן ? האם יכול להיות שמה שנראה לך כשפה פוגענית, בשביל הבנות והבנים זו השפה הנורמטיבית שלהן/ם ?

החלק האופטימי בהודעה שלך, הינו הידיעה שיש לבתך חברות טובות. דהיינו בתך מסוגלת להשתלבות חברתית ולרכוש לה חברות.

אני רוצה להמליץ לך בחום, להקשיב לבתך. ובעיקר לאפשר לה להתמודד עם הסיטואציות החברתיות ה'וירטואליות'. הרי בתך יכלה להחליט שהיא יוצאת מהקבוצה המעורבת ויוצרת קבוצה נפרדת עם החברות הבנות בלבד, ובכל זאת היא בחרה שלא לעשות זאת...

במידה והיא מתארת תחושות של היעלבות, תחושת פגיעה מתמשכת, תני לה את התמיכה הרגשית שהיא זקוקה לו, במקום להתמודד במקומה. עודדי אותה להמשיך את הקשר עם החברות ולהתמודד עם סיטואציות אלו בדרך שלה. כרגע האמא שלה מתמודדת במקומה, וזה מחליש את המוטיבציה שלה להתמודד בכוחות עצמה. ייתכן שהבנים זיהוי חולשה זו, והם 'עובדים' בדיוק על כך. כדי לחזק את יכולת ההתמודדות של בתך, רצוי שתקחי שני צעדים אחורנית, ובמקביל להישאר עם היד על הדופק, ולבקש מבתך לשתף אותך באופן יומיומי לגבי רגשותיה במצבים אלו.

במידה ואת מרגישה שינוי משמעותי בהתנהגות שלה, כגון הסתגרות לאורך תקופה, תחושת דיכאון, חוסר רצון לאכול ועוד סימפטומים כאלו, או אז כדאי לפנות אל היועצת החינוכית של ביה"ס, ולערב אותה.